1.1  Und es begab sich in den Tagen des Ahasveros (des Ahasveros, welcher von Indien bis Äthiopien über hundertsiebenundzwanzig Provinzen regierte), 1.2  in jenen Tagen, als der König Ahasveros im Schlosse Susan auf seinem königlichen Throne saß, 1.3  im dritten Jahre seiner Regierung, daß er allen seinen Fürsten und Knechten ein Mahl machte. Die Gewaltigen von Persien und Medien, die Edelsten und Obersten seiner Provinzen waren vor ihm, 1.4  als er den Reichtum der Herrlichkeit seines Königreichs und die kostbare Pracht seiner Majestät sehen ließ viele Tage, nämlich hundertachtzig Tage lang. 1.5  Und als diese Tage vollendet waren, machte der König ein Mahl allem Volk, das im Schlosse Susan zugegen war, den Großen und den Kleinen, sieben Tage lang, im Hofe des Gartens beim königlichen Palaste. 1.6  Da waren feine Tücher von weißer Baumwolle und blauem Purpur mit Schnüren von feiner weißer Baumwolle und rotem Purpur an silbernen Ringen und Säulen von weißem Marmor aufgehängt. Goldene und silberne Ruhebetten standen auf einem Steinpflaster von Alabaster, weißem Marmor, Perlmutter und dunklem Marmor. 1.7  Und man gab zu trinken aus goldenen Gefäßen, und die Gefäße waren voneinander verschieden; königlicher Wein war in Menge vorhanden, nach königlicher Freigebigkeit. 1.8  Und das Trinken war der Verordnung gemäß ohne Zwang; denn also hatte der König allen seinen Hofmeistern befohlen, daß man jedermann machen ließe, wie es ihm gefiele. 1.9  Auch die Königin Vasti veranstaltete ein Mahl für die Frauen des königlichen Palastes, welcher dem König Ahasveros gehörte. 1.10  Und am siebenten Tage, als des Königs Herz vom Wein fröhlich war, befahl er Mehuman, Bista, Charbona, Bigta, Abagta, Setar und Karkas, den sieben Kämmerern, die vor dem König Ahasveros dienten, 1.11  die Königin Vasti mit der königlichen Krone vor den König zu bringen, damit er den Völkern und Fürsten ihre Schönheit zeigte, denn sie war von schöner Gestalt. 1.12  Aber die Königin Vasti wollte nicht kommen auf den Befehl des Königs, den er durch seine Kämmerer gegeben hatte. Da ward der König sehr zornig, und sein Grimm entbrannte in ihm. 1.13  Und der König sprach zu den Weisen, die sich auf die Zeiten verstanden (denn des Königs Wort erging in Gegenwart aller Gesetzes und Rechtskundigen; 1.14  und ihm zunächst saßen Karschena, Setar, Admata, Tarsis, Meres, Marsena und Memuchan, die sieben Fürsten der Perser und Meder, die das Angesicht des Königs sahen und die ersten Stellen im Königreich innehatten): 1.15  Nach welchem Gesetz soll man die Königin Vasti behandeln, dafür daß sie nicht gehandelt hat nach dem Befehl des Königs Ahasveros, der ihr durch die Kämmerer übermittelt wurde? 1.16  Da sprach Memuchan vor dem König und den Fürsten: Die Königin Vasti hat sich nicht nur an dem König vergangen, sondern auch an allen Fürsten und an allen Völkern, die in allen Provinzen des Königs Ahasveros sind. 1.17  Denn das Verhalten der Königin wird allen Frauen bekannt werden, so daß ihre Männer in ihren Augen verächtlich werden, da es heißen wird: Der König Ahasveros hieß die Königin Vasti vor sich kommen, aber sie kam nicht! 1.18  Das werden die Fürstinnen der Perser und Meder heute schon allen Fürsten des Königs erzählen, wenn sie das Verhalten der Königin hören, woraus Verachtung und Verdruß genug entstehen wird. 1.19  Gefällt es dem König, so gehe ein königlicher Befehl von ihm aus und werde aufgezeichnet unter die Gesetze der Perser und Meder, damit er nicht bloß vorübergehend gelte: daß Vasti nicht mehr vor dem König Ahasveros erscheinen dürfe, und daß der König ihre königliche Würde einer andern gebe, die besser ist als sie. 1.20  Wird dann dieser Befehl des Königs, den er geben wird, in seinem ganzen Königreich, welches groß ist, bekannt gemacht, so werden alle Frauen ihre Männer in Ehren halten, vornehme und geringe. 1.21  Diese Rede gefiel dem König und den Fürsten; und der König tat nach den Worten Memuchans 1.22  und sandte Briefe in alle Provinzen des Königs, in jede Provinz nach ihrer Schrift und zu jedem Volk nach seiner Sprache; daß jeder Mann Herr sein solle in seinem Hause. Das ließ er bekanntmachen in der Sprache seines Volkes.

1.1  καὶ ἐγένετο μετὰ τοὺς λόγους τούτους ἐν ταῖς ἡμέραις ἀρταξέρξου οὗτος ὁ ἀρταξέρξης ἀπὸ τῆς ἰνδικῆς ἑκατὸν εἴκοσι ἑπτὰ χωρῶν ἐκράτησεν 1.2  ἐν αὐταῖς ταῖς ἡμέραις ὅτε ἐθρονίσθη ὁ βασιλεὺς ἀρταξέρξης ἐν σούσοις τῇ πόλει 1.3  ἐν τῷ τρίτῳ ἔτει βασιλεύοντος αὐτοῦ δοχὴν ἐποίησεν τοῖς φίλοις καὶ τοῖς λοιποῖς ἔθνεσιν καὶ τοῖς περσῶν καὶ μήδων ἐνδόξοις καὶ τοῖς ἄρχουσιν τῶν σατραπῶν 1.4  καὶ μετὰ ταῦτα μετὰ τὸ δεῖξαι αὐτοῖς τὸν πλοῦτον τῆς βασιλείας αὐτοῦ καὶ τὴν δόξαν τῆς εὐφροσύνης τοῦ πλούτου αὐτοῦ ἐπὶ ἡμέρας ἑκατὸν ὀγδοήκοντα 1.5  ὅτε δὲ ἀνεπληρώθησαν αἱ ἡμέραι τοῦ γάμου ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς πότον τοῖς ἔθνεσιν τοῖς εὑρεθεῖσιν εἰς τὴν πόλιν ἐπὶ ἡμέρας ἓξ ἐν αὐλῇ οἴκου τοῦ βασιλέως 1.6  κεκοσμημένῃ βυσσίνοις καὶ καρπασίνοις τεταμένοις ἐπὶ σχοινίοις βυσσίνοις καὶ πορφυροῖς ἐπὶ κύβοις χρυσοῖς καὶ ἀργυροῖς ἐπὶ στύλοις παρίνοις καὶ λιθίνοις κλῖναι χρυσαῖ καὶ ἀργυραῖ ἐπὶ λιθοστρώτου σμαραγδίτου λίθου καὶ πιννίνου καὶ παρίνου λίθου καὶ στρωμναὶ διαφανεῖς ποικίλως διηνθισμέναι κύκλῳ ῥόδα πεπασμένα 1.7  ποτήρια χρυσᾶ καὶ ἀργυρᾶ καὶ ἀνθράκινον κυλίκιον προκείμενον ἀπὸ ταλάντων τρισμυρίων οἶνος πολὺς καὶ ἡδύς ὃν αὐτὸς ὁ βασιλεὺς ἔπινεν 1.8  ὁ δὲ πότος οὗτος οὐ κατὰ προκείμενον νόμον ἐγένετο οὕτως δὲ ἠθέλησεν ὁ βασιλεὺς καὶ ἐπέταξεν τοῖς οἰκονόμοις ποιῆσαι τὸ θέλημα αὐτοῦ καὶ τῶν ἀνθρώπων 1.9  καὶ αστιν ἡ βασίλισσα ἐποίησε πότον ταῖς γυναιξὶν ἐν τοῖς βασιλείοις ὅπου ὁ βασιλεὺς ἀρταξέρξης 1.10  ἐν δὲ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἡδέως γενόμενος ὁ βασιλεὺς εἶπεν τῷ αμαν καὶ βαζαν καὶ θαρρα καὶ βωραζη καὶ ζαθολθα καὶ αβαταζα καὶ θαραβα τοῖς ἑπτὰ εὐνούχοις τοῖς διακόνοις τοῦ βασιλέως ἀρταξέρξου 1.11  εἰσαγαγεῖν τὴν βασίλισσαν πρὸς αὐτὸν βασιλεύειν αὐτὴν καὶ περιθεῖναι αὐτῇ τὸ διάδημα καὶ δεῖξαι αὐτὴν πᾶσιν τοῖς ἄρχουσιν καὶ τοῖς ἔθνεσιν τὸ κάλλος αὐτῆς ὅτι καλὴ ἦν 1.12  καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτοῦ αστιν ἡ βασίλισσα ἐλθεῖν μετὰ τῶν εὐνούχων καὶ ἐλυπήθη ὁ βασιλεὺς καὶ ὠργίσθη 1.13  καὶ εἶπεν τοῖς φίλοις αὐτοῦ κατὰ ταῦτα ἐλάλησεν αστιν ποιήσατε οὖν περὶ τούτου νόμον καὶ κρίσιν 1.14  καὶ προσῆλθεν αὐτῷ αρκεσαιος καὶ σαρσαθαιος καὶ μαλησεαρ οἱ ἄρχοντες περσῶν καὶ μήδων οἱ ἐγγὺς τοῦ βασιλέως οἱ πρῶτοι παρακαθήμενοι τῷ βασιλεῖ 1.15  καὶ ἀπήγγειλαν αὐτῷ κατὰ τοὺς νόμους ὡς δεῖ ποιῆσαι αστιν τῇ βασιλίσσῃ ὅτι οὐκ ἐποίησεν τὰ ὑπὸ τοῦ βασιλέως προσταχθέντα διὰ τῶν εὐνούχων 1.16  καὶ εἶπεν ὁ μουχαιος πρὸς τὸν βασιλέα καὶ τοὺς ἄρχοντας οὐ τὸν βασιλέα μόνον ἠδίκησεν αστιν ἡ βασίλισσα ἀλλὰ καὶ πάντας τοὺς ἄρχοντας καὶ τοὺς ἡγουμένους τοῦ βασιλέως 1.17  καὶ γὰρ διηγήσατο αὐτοῖς τὰ ῥήματα τῆς βασιλίσσης καὶ ὡς ἀντεῖπεν τῷ βασιλεῖ ὡς οὖν ἀντεῖπεν τῷ βασιλεῖ ἀρταξέρξῃ οὕτως σήμερον αἱ τυραννίδες αἱ λοιπαὶ τῶν ἀρχόντων περσῶν καὶ μήδων ἀκούσασαι τὰ τῷ βασιλεῖ λεχθέντα ὑπ' αὐτῆς τολμήσουσιν ὁμοίως ἀτιμάσαι τοὺς ἄνδρας αὐτῶν 1.18  οὕτως σήμερον αἱ τυραννίδες αἱ λοιπαὶ τῶν ἀρχόντων περσῶν καὶ μήδων ἀκούσασαι τὰ τῷ βασιλεῖ λεχθέντα ὑπ' αὐτῆς τολμήσουσιν ὁμοίως ἀτιμάσαι τοὺς ἄνδρας αὐτῶν 1.19  εἰ οὖν δοκεῖ τῷ βασιλεῖ προσταξάτω βασιλικόν καὶ γραφήτω κατὰ τοὺς νόμους μήδων καὶ περσῶν καὶ μὴ ἄλλως χρησάσθω μηδὲ εἰσελθάτω ἔτι ἡ βασίλισσα πρὸς αὐτόν καὶ τὴν βασιλείαν αὐτῆς δότω ὁ βασιλεὺς γυναικὶ κρείττονι αὐτῆς 1.20  καὶ ἀκουσθήτω ὁ νόμος ὁ ὑπὸ τοῦ βασιλέως ὃν ἐὰν ποιῇ ἐν τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ καὶ οὕτως πᾶσαι αἱ γυναῖκες περιθήσουσιν τιμὴν τοῖς ἀνδράσιν ἑαυτῶν ἀπὸ πτωχοῦ ἕως πλουσίου 1.21  καὶ ἤρεσεν ὁ λόγος τῷ βασιλεῖ καὶ τοῖς ἄρχουσι καὶ ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς καθὰ ἐλάλησεν ὁ μουχαιος 1.22  καὶ ἀπέστειλεν εἰς πᾶσαν τὴν βασιλείαν κατὰ χώραν κατὰ τὴν λέξιν αὐτῶν ὥστε εἶναι φόβον αὐτοῖς ἐν ταῖς οἰκίαις αὐτῶν

1.1  kai egeneto meta toys logoys toytoys en tais ehmerais artaxerxoy oytos o artaxerxehs apo tehs indikehs ekaton eikosi epta chohrohn ekratehsen 1.2  en aytais tais ehmerais ote ethronistheh o basileys artaxerxehs en soysois teh polei 1.3  en toh tritoh etei basileyontos aytoy dochehn epoiehsen tois philois kai tois loipois ethnesin kai tois persohn kai mehdohn endoxois kai tois archoysin tohn satrapohn 1.4  kai meta tayta meta to deixai aytois ton ployton tehs basileias aytoy kai tehn doxan tehs eyphrosynehs toy ploytoy aytoy epi ehmeras ekaton ogdoehkonta 1.5  ote de aneplehrohthehsan ai ehmerai toy gamoy epoiehsen o basileys poton tois ethnesin tois eyretheisin eis tehn polin epi ehmeras ex en ayleh oikoy toy basileohs 1.6  kekosmehmeneh byssinois kai karpasinois tetamenois epi schoiniois byssinois kai porphyrois epi kybois chrysois kai argyrois epi stylois parinois kai lithinois klinai chrysai kai argyrai epi lithostrohtoy smaragditoy lithoy kai pinninoy kai parinoy lithoy kai strohmnai diaphaneis poikilohs diehnthismenai kykloh roda pepasmena 1.7  potehria chrysa kai argyra kai anthrakinon kylikion prokeimenon apo talantohn trismyriohn oinos polys kai ehdys on aytos o basileys epinen 1.8  o de potos oytos oy kata prokeimenon nomon egeneto oytohs de ehthelehsen o basileys kai epetaxen tois oikonomois poiehsai to thelehma aytoy kai tohn anthrohpohn 1.9  kai astin eh basilissa epoiehse poton tais gynaixin en tois basileiois opoy o basileys artaxerxehs 1.10  en de teh ehmera teh ebdomeh ehdeohs genomenos o basileys eipen toh aman kai bazan kai tharra kai bohrazeh kai zatholtha kai abataza kai tharaba tois epta eynoychois tois diakonois toy basileohs artaxerxoy 1.11  eisagagein tehn basilissan pros ayton basileyein aytehn kai peritheinai ayteh to diadehma kai deixai aytehn pasin tois archoysin kai tois ethnesin to kallos aytehs oti kaleh ehn 1.12  kai oyk eisehkoysen aytoy astin eh basilissa elthein meta tohn eynoychohn kai elypehtheh o basileys kai ohrgistheh 1.13  kai eipen tois philois aytoy kata tayta elalehsen astin poiehsate oyn peri toytoy nomon kai krisin 1.14  kai prosehlthen aytoh arkesaios kai sarsathaios kai malehsear oi archontes persohn kai mehdohn oi eggys toy basileohs oi prohtoi parakathehmenoi toh basilei 1.15  kai apehggeilan aytoh kata toys nomoys ohs dei poiehsai astin teh basilisseh oti oyk epoiehsen ta ypo toy basileohs prostachthenta dia tohn eynoychohn 1.16  kai eipen o moychaios pros ton basilea kai toys archontas oy ton basilea monon ehdikehsen astin eh basilissa alla kai pantas toys archontas kai toys ehgoymenoys toy basileohs 1.17  kai gar diehgehsato aytois ta rehmata tehs basilissehs kai ohs anteipen toh basilei ohs oyn anteipen toh basilei artaxerxeh oytohs sehmeron ai tyrannides ai loipai tohn archontohn persohn kai mehdohn akoysasai ta toh basilei lechthenta yp' aytehs tolmehsoysin omoiohs atimasai toys andras aytohn 1.18  oytohs sehmeron ai tyrannides ai loipai tohn archontohn persohn kai mehdohn akoysasai ta toh basilei lechthenta yp' aytehs tolmehsoysin omoiohs atimasai toys andras aytohn 1.19  ei oyn dokei toh basilei prostaxatoh basilikon kai graphehtoh kata toys nomoys mehdohn kai persohn kai meh allohs chrehsasthoh mehde eiselthatoh eti eh basilissa pros ayton kai tehn basileian aytehs dotoh o basileys gynaiki kreittoni aytehs 1.20  kai akoysthehtoh o nomos o ypo toy basileohs on ean poieh en teh basileia aytoy kai oytohs pasai ai gynaikes perithehsoysin timehn tois andrasin eaytohn apo ptohchoy eohs ploysioy 1.21  kai ehresen o logos toh basilei kai tois archoysi kai epoiehsen o basileys katha elalehsen o moychaios 1.22  kai apesteilen eis pasan tehn basileian kata chohran kata tehn lexin aytohn ohste einai phobon aytois en tais oikiais aytohn

1.1  וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרֹושׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרֹושׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד־כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה׃ 1.2  בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת ׀ הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתֹו אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה׃ 1.3  בִּשְׁנַת שָׁלֹושׁ לְמָלְכֹו עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל־שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל ׀ פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינֹות לְפָנָיו׃ 1.4  בְּהַרְאֹתֹו אֶת־עֹשֶׁר כְּבֹוד מַלְכוּתֹו וְאֶת־יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתֹו יָמִים רַבִּים שְׁמֹונִים וּמְאַת יֹום׃ 1.5  וּבִמְלֹואת ׀ הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל־הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדֹול וְעַד־קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ׃ 1.6  חוּר ׀ כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי־בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל־גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטֹּות ׀ זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט־וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת׃ 1.7  וְהַשְׁקֹות בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שֹׁונִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ׃ 1.8  וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי־כֵן ׀ יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל־רַב בֵּיתֹו לַעֲשֹׂות כִּרְצֹון אִישׁ־וָאִישׁ׃ 1.9  גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ׃ ס 1.10  בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי כְּטֹוב לֵב־הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבֹונָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת־פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ׃ 1.11  לְהָבִיא אֶת־וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאֹות הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת־יָפְיָהּ כִּי־טֹובַת מַרְאֶה הִיא׃ 1.12  וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבֹוא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתֹו בָּעֲרָה בֹו׃ 1.13  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי־כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל־יֹדְעֵי דָּת וָדִין׃ 1.14  וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי ׀ פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת׃ 1.15  כְּדָת מַה־לַּעֲשֹׂות בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל ׀ אֲשֶׁר לֹא־עָשְׂתָה אֶת־מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים׃ ס 1.16  וַיֹּאמֶר [מוּמְכָן כ] (מְמוּכָן ק) לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל־הַמֶּלֶךְ לְבַדֹּו עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל־כָּל־הַשָּׂרִים וְעַל־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ׃ 1.17  כִּי־יֵצֵא דְבַר־הַמַּלְכָּה עַל־כָּל־הַנָּשִׁים לְהַבְזֹות בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת־וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא־בָאָה׃ 1.18  וְהַיֹּום הַזֶּה תֹּאמַרְנָה ׀ שָׂרֹות פָּרַס־וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת־דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיֹון וָקָצֶף׃ 1.19  אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב יֵצֵא דְבַר־מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס־וּמָדַי וְלֹא יַעֲבֹור אֲשֶׁר לֹא־תָבֹוא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטֹּובָה מִמֶּנָּה׃ 1.20  וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה בְּכָל־מַלְכוּתֹו כִּי רַבָּה הִיא וְכָל־הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדֹול וְעַד־קָטָן׃ 1.21  וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן׃ 1.22  וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל־כָּל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ אֶל־מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל־עַם וָעָם כִּלְשֹׁונֹו לִהְיֹות כָּל־אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתֹו וּמְדַבֵּר כִּלְשֹׁון עַמֹּו׃ פ

1.1  wajHij bijmej Aahaxxwerowxx HwA Aahaxxwerowxx Hamolek meHodw wOad-kwxx xxaebaO wOaexrijm wmeAaaH mdijnaaH׃ 1.2  bajaamijm HaaHem kxxaebaet Hamaelaek Aahaxxwerowxx Oal kiseA malkwtow Aaxxaer bxxwxxan HabijraaH׃ 1.3  bixxnat xxaalowxx lmaalkow OaaxaaH mixxtaeH lkaal-xaaraajw waOabaadaajw hejl paaras wmaadaj Hapartmijm wxaarej Hamdijnowt lpaanaajw׃ 1.4  bHarAotow Aaet-Ooxxaer kbowd malkwtow wAaet-jqaar tipAaeraet gdwlaatow jaamijm rabijm xxmownijm wmAat jowm׃ 1.5  wbimlowAt Hajaamijm HaaAelaeH OaaxaaH Hamaelaek lkaal-HaaOaam HanimcAijm bxxwxxan HabijraaH lmigaadowl wOad-qaaTaan mixxtaeH xxibOat jaamijm bahacar ginat bijtan Hamaelaek׃ 1.6  hwr karpas wtkelaet Aaahwz bhablej-bwc wAargaamaan Oal-glijlej kaesaep wOamwdej xxexx miTowt zaaHaab waakaesaep Oal ricpat baHaT-waaxxexx wdar wsohaaraet׃ 1.7  wHaxxqowt biklej zaaHaab wkelijm mikelijm xxownijm wjejn malkwt raab kjad Hamaelaek׃ 1.8  wHaxxtijaaH kadaat Aejn Aones kij-ken jisad Hamaelaek Oal kaal-rab bejtow laOaxowt kircown Aijxx-waaAijxx׃ 1.9  gam waxxtij HamalkaaH OaaxtaaH mixxteH naaxxijm bejt Hamalkwt Aaxxaer lamaelaek Aahaxxwerowxx׃ s 1.10  bajowm HaxxbijOij kTowb leb-Hamaelaek bajaajin Aaamar limHwmaan biztaaA harbownaaA bigtaaA waAabagtaaA zetar wkarkas xxibOat Hasaarijsijm Hamxxaartijm Aaet-pnej Hamaelaek Aahaxxwerowxx׃ 1.11  lHaabijA Aaet-waxxtij HamalkaaH lipnej Hamaelaek bkaetaer malkwt lHarAowt HaaOamijm wHaxaarijm Aaet-jaapjaaH kij-Towbat marAaeH HijA׃ 1.12  watmaaAen HamalkaaH waxxtij laabowA bidbar Hamaelaek Aaxxaer bjad Hasaarijsijm wajiqcop Hamaelaek mAod wahamaatow baaOaraaH bow׃ 1.13  wajoAmaer Hamaelaek lahakaamijm jodOej HaaOitijm kij-ken dbar Hamaelaek lipnej kaal-jodOej daat waadijn׃ 1.14  wHaqaarob Aelaajw karxxnaaA xxetaar AadmaataaA tarxxijxx maeraes marsnaaA mmwkaan xxibOat xaarej paaras wmaadaj roAej pnej Hamaelaek Hajoxxbijm riAxxonaaH bamalkwt׃ 1.15  kdaat maH-laOaxowt bamalkaaH waxxtij Oal Aaxxaer loA-OaaxtaaH Aaet-maAamar Hamaelaek Aahaxxwerowxx bjad Hasaarijsijm׃ s 1.16  wajoAmaer [mwmkaan k] (mmwkaan q) lipnej Hamaelaek wHaxaarijm loA Oal-Hamaelaek lbadow OaawtaaH waxxtij HamalkaaH kij Oal-kaal-Haxaarijm wOal-kaal-HaaOamijm Aaxxaer bkaal-mdijnowt Hamaelaek Aahaxxwerowxx׃ 1.17  kij-jeceA dbar-HamalkaaH Oal-kaal-Hanaaxxijm lHabzowt baOlejHaen bOejnejHaen bAaamraam Hamaelaek Aahaxxwerowxx Aaamar lHaabijA Aaet-waxxtij HamalkaaH lpaanaajw wloA-baaAaaH׃ 1.18  wHajowm HazaeH toAmarnaaH xaarowt paaras-wmaadaj Aaxxaer xxaamOw Aaet-dbar HamalkaaH lkol xaarej Hamaelaek wkdaj bizaajown waaqaacaep׃ 1.19  Aim-Oal-Hamaelaek Towb jeceA dbar-malkwt milpaanaajw wjikaateb bdaatej paaras-wmaadaj wloA jaOabowr Aaxxaer loA-taabowA waxxtij lipnej Hamaelaek Aahaxxwerowxx wmalkwtaaH jiten Hamaelaek lirOwtaaH HaTowbaaH mimaenaaH׃ 1.20  wnixxmaO pitgaam Hamaelaek Aaxxaer-jaOaxaeH bkaal-malkwtow kij rabaaH HijA wkaal-Hanaaxxijm jitnw jqaar lbaOlejHaen lmigaadowl wOad-qaaTaan׃ 1.21  wajijTab Hadaabaar bOejnej Hamaelaek wHaxaarijm wajaOax Hamaelaek kidbar mmwkaan׃ 1.22  wajixxlah spaarijm Aael-kaal-mdijnowt Hamaelaek Aael-mdijnaaH wmdijnaaH kiktaabaaH wAael-Oam waaOaam kilxxownow liHjowt kaal-Aijxx xorer bbejtow wmdaber kilxxown Oamow׃ p

1.1  ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד־כוש שבע ועשרים ומאה מדינה׃ 1.2  בימים ההם כשבת ׀ המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה׃ 1.3  בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל־שריו ועבדיו חיל ׀ פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו׃ 1.4  בהראתו את־עשר כבוד מלכותו ואת־יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום׃ 1.5  ובמלואת ׀ הימים האלה עשה המלך לכל־העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד־קטן משתה שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך׃ 1.6  חור ׀ כרפס ותכלת אחוז בחבלי־בוץ וארגמן על־גלילי כסף ועמודי שש מטות ׀ זהב וכסף על רצפת בהט־ושש ודר וסחרת׃ 1.7  והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך׃ 1.8  והשתיה כדת אין אנס כי־כן ׀ יסד המלך על כל־רב ביתו לעשות כרצון איש־ואיש׃ 1.9  גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש׃ ס 1.10  ביום השביעי כטוב לב־המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את־פני המלך אחשורוש׃ 1.11  להביא את־ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את־יפיה כי־טובת מראה היא׃ 1.12  ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו׃ 1.13  ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי־כן דבר המלך לפני כל־ידעי דת ודין׃ 1.14  והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעת שרי ׀ פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות׃ 1.15  כדת מה־לעשות במלכה ושתי על ׀ אשר לא־עשתה את־מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים׃ ס 1.16  ויאמר [מומכן כ] (ממוכן ק) לפני המלך והשרים לא על־המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על־כל־השרים ועל־כל־העמים אשר בכל־מדינות המלך אחשורוש׃ 1.17  כי־יצא דבר־המלכה על־כל־הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את־ושתי המלכה לפניו ולא־באה׃ 1.18  והיום הזה תאמרנה ׀ שרות פרס־ומדי אשר שמעו את־דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף׃ 1.19  אם־על־המלך טוב יצא דבר־מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס־ומדי ולא יעבור אשר לא־תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה׃ 1.20  ונשמע פתגם המלך אשר־יעשה בכל־מלכותו כי רבה היא וכל־הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד־קטן׃ 1.21  וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן׃ 1.22  וישלח ספרים אל־כל־מדינות המלך אל־מדינה ומדינה ככתבה ואל־עם ועם כלשונו להיות כל־איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו׃ פ

1.1  wjHj bjmj Ahxwrwx HwA Ahxwrwx Hmlk mHdw wOd-kwx xbO wOxrjm wmAH mdjnH׃ 1.2  bjmjm HHm kxbt Hmlk Ahxwrwx Ol ksA mlkwtw Axr bxwxn HbjrH׃ 1.3  bxnt xlwx lmlkw OxH mxtH lkl-xrjw wObdjw hjl prs wmdj Hprtmjm wxrj Hmdjnwt lpnjw׃ 1.4  bHrAtw At-Oxr kbwd mlkwtw wAt-jqr tpArt gdwltw jmjm rbjm xmwnjm wmAt jwm׃ 1.5  wbmlwAt Hjmjm HAlH OxH Hmlk lkl-HOm HnmcAjm bxwxn HbjrH lmgdwl wOd-qTn mxtH xbOt jmjm bhcr gnt bjtn Hmlk׃ 1.6  hwr krps wtklt Ahwz bhblj-bwc wArgmn Ol-gljlj ksp wOmwdj xx mTwt zHb wksp Ol rcpt bHT-wxx wdr wshrt׃ 1.7  wHxqwt bklj zHb wkljm mkljm xwnjm wjjn mlkwt rb kjd Hmlk׃ 1.8  wHxtjH kdt Ajn Ans kj-kn jsd Hmlk Ol kl-rb bjtw lOxwt krcwn Ajx-wAjx׃ 1.9  gm wxtj HmlkH OxtH mxtH nxjm bjt Hmlkwt Axr lmlk Ahxwrwx׃ s 1.10  bjwm HxbjOj kTwb lb-Hmlk bjjn Amr lmHwmn bztA hrbwnA bgtA wAbgtA ztr wkrks xbOt Hsrjsjm Hmxrtjm At-pnj Hmlk Ahxwrwx׃ 1.11  lHbjA At-wxtj HmlkH lpnj Hmlk bktr mlkwt lHrAwt HOmjm wHxrjm At-jpjH kj-Twbt mrAH HjA׃ 1.12  wtmAn HmlkH wxtj lbwA bdbr Hmlk Axr bjd Hsrjsjm wjqcp Hmlk mAd whmtw bOrH bw׃ 1.13  wjAmr Hmlk lhkmjm jdOj HOtjm kj-kn dbr Hmlk lpnj kl-jdOj dt wdjn׃ 1.14  wHqrb Aljw krxnA xtr AdmtA trxjx mrs mrsnA mmwkn xbOt xrj prs wmdj rAj pnj Hmlk Hjxbjm rAxnH bmlkwt׃ 1.15  kdt mH-lOxwt bmlkH wxtj Ol Axr lA-OxtH At-mAmr Hmlk Ahxwrwx bjd Hsrjsjm׃ s 1.16  wjAmr [mwmkn k] (mmwkn q) lpnj Hmlk wHxrjm lA Ol-Hmlk lbdw OwtH wxtj HmlkH kj Ol-kl-Hxrjm wOl-kl-HOmjm Axr bkl-mdjnwt Hmlk Ahxwrwx׃ 1.17  kj-jcA dbr-HmlkH Ol-kl-Hnxjm lHbzwt bOljHn bOjnjHn bAmrm Hmlk Ahxwrwx Amr lHbjA At-wxtj HmlkH lpnjw wlA-bAH׃ 1.18  wHjwm HzH tAmrnH xrwt prs-wmdj Axr xmOw At-dbr HmlkH lkl xrj Hmlk wkdj bzjwn wqcp׃ 1.19  Am-Ol-Hmlk Twb jcA dbr-mlkwt mlpnjw wjktb bdtj prs-wmdj wlA jObwr Axr lA-tbwA wxtj lpnj Hmlk Ahxwrwx wmlkwtH jtn Hmlk lrOwtH HTwbH mmnH׃ 1.20  wnxmO ptgm Hmlk Axr-jOxH bkl-mlkwtw kj rbH HjA wkl-Hnxjm jtnw jqr lbOljHn lmgdwl wOd-qTn׃ 1.21  wjjTb Hdbr bOjnj Hmlk wHxrjm wjOx Hmlk kdbr mmwkn׃ 1.22  wjxlh sprjm Al-kl-mdjnwt Hmlk Al-mdjnH wmdjnH kktbH wAl-Om wOm klxwnw lHjwt kl-Ajx xrr bbjtw wmdbr klxwn Omw׃ p

1.1  Et fuit in diebus Asueri, qui regnavit ab India usque Aethiopiam super centum viginti septem provincias, 1.2  quando sedit in solio regni sui in castris Susan, 1.3  tertio igitur anno imperii sui, fecit grande convivium cunctis principibus et pueris suis, fortissimis Persarum et Medorum, inclitis et praefectis provinciarum coram se, 1.4  ut ostenderet divitias gloriae regni sui ac splendorem atque iactantiam magnitudinis suae multo tempore, centum videlicet et octoginta diebus. 1.5  Cumque implerentur dies convivii, invitavit omnem populum, qui inventus est in Susan, a maximo usque ad minimum; et septem diebus iussit convivium praeparari in vestibulo horti palatii regis. 1.6  Et pendebant ex omni parte tentoria lintea et carbasina ac hyacinthina sustentata funibus byssinis atque purpureis, qui argenteis circulis inserti erant et columnis marmoreis fulciebantur; lectuli quoque aurei et argentei dispositi erant super pavimentum smaragdino et pario stratum lapide aliisque varii coloris. 1.7  Bibebant autem, qui invitati erant, aureis poculis, aliis atque aliis; vinum quoque, ut magnificentia regia dignum erat, abundans et praecipuum ponebatur. 1.8  Nec erat qui cogeret ad bibendum, quoniam sic rex statuerat omnibus praepositis domus suae, ut facerent secundum uniuscuiusque voluntatem. 1.9  Vasthi quoque regina fecit convivium feminarum in palatio regio, ubi rex Asuerus manere consueverat. 1.10  Itaque die septimo, cum rex esset hilarior potione meri, praecepit Mauman et Bazatha et Harbona et Bagatha et Abgatha et Zethar et Charchas, septem eunuchis, qui in conspectu eius ministrabant, 1.11  ut introducerent reginam Vasthi coram rege, posito super caput eius diademate regni, ut ostenderet cunctis populis et principibus pulchritudinem illius; erat enim pulchra valde. 1.12  Quae renuit et ad regis imperium, quod per eunuchos mandaverat, venire contempsit; unde iratus rex et nimio furore succensus 1.13  interrogavit sapientes, qui tempora noverant, et illorum faciebat cuncta consilio scientium leges ac iura maiorum — 1.14  erant autem ei proximi Charsena et Sethar et Admatha et Tharsis et Mares et Marsana et Mamuchan, septem duces Persarum atque Medorum, qui videbant faciem regis et primi sedebant in regno C: 1.15  “ Secundum legem quid oportet fieri Vasthi reginae, quae Asueri regis imperium, quod per eunuchos mandaverat, facere noluit? ”. 1.16  Responditque Mamuchan, audiente rege atque principibus: “ Non solum regem laesit regina Vasthi, sed et omnes principes et populos, qui sunt in cunctis provinciis regis Asueri. 1.17  Egredietur enim sermo reginae ad omnes mulieres, ut contemnant viros suos et dicant: “Rex Asuerus iussit, ut regina Vasthi intraret ad eum, et illa noluit”. 1.18  Atque hac ipsa die dicent omnes principum coniuges Persarum atque Medorum quem audierint sermonem reginae principibus regis; unde despectio et indignatio. 1.19  Si tibi, rex, placet, egrediatur edictum a facie tua et scribatur inter leges Persarum atque Medorum, quas immutari illicitum est, ut nequaquam ultra Vasthi ingrediatur ad regem, sed regnum illius altera, quae melior illa est, accipiat. 1.20  Et hoc in omne, quod latissimum est, provinciarum tuarum divulgetur imperium, et cunctae uxores, tam maiorum quam minorum, deferent maritis suis honorem ”. 1.21  Placuit consilium eius regi et principibus, fecitque rex iuxta consilium Mamuchan. 1.22  Et misit epistulas ad universas provincias regni sui, ut quaeque gens audire et legere poterat, diversis linguis et litteris, esse viros principes ac maiores in domibus suis et subditas habere omnes mulieres, quae essent cum eis.

2.1  Nach diesen Begebenheiten, als sich der Grimm des Königs Ahasveros gelegt hatte, dachte er an Vasti und daran, was sie getan hatte und was über sie beschlossen worden war. 2.2  Da sprachen die Knappen des Königs, die ihm dienten: Man suche für den König Mädchen, Jungfrauen von schöner Gestalt; 2.3  und der König bestellte Beamte in allen Provinzen seines Königreichs, damit sie alle Mädchen, Jungfrauen von schöner Gestalt, in das Schloß Susan zusammenbringen, in das Frauenhaus, unter die Obhut Hegais, des königlichen Kämmerers, des Hüters der Frauen; und man lasse ihnen ihre Reinigungssalben geben; 2.4  und welche Jungfrau dem König gefällt, die werde Königin an Vastis Statt! Dieser Vorschlag gefiel dem König, und er tat also. 2.5  Es war aber ein jüdischer Mann im Schloß Susan, der hieß Mardochai, ein Sohn Jairs, des Sohnes Simeis, des Sohnes des Kis, 2.6  ein Benjaminiter, der von Jerusalem weggeführt worden war mit den Gefangenen, die mit Jechonja, dem König von Juda, hinweggeführt worden waren, welche Nebukadnezar, der König von Babel, gefangen weggeführt hatte. 2.7  Und dieser war Pflegevater der Hadassa (das ist Esther), der Tochter seines Oheims; denn sie hatte weder Vater noch Mutter. Diese Jungfrau aber war von schöner Gestalt und lieblichem Aussehen. Und als ihr Vater und ihre Mutter gestorben waren, hatte Mardochai sie als seine Tochter angenommen. 2.8  Als nun das Gebot des Königs und das Gesetz bekanntgemacht war und viele Jungfrauen in das Schloß Susan unter die Obhut Hegais zusammengebracht wurden, da ward auch Esther in des Königs Haus geholt, unter die Obhut Hegais, des Hüters der Frauen. 2.9  Und die Jungfrau gefiel ihm, und sie fand Gunst bei ihm. Und er sorgte dafür, daß sie ihre Reinigungssalben und ihre Gerichte bald erhielt; auch gab er ihr sieben auserlesene Mägde aus des Königs Hause. Und er wies ihr samt ihren Mägden den besten Ort im Frauenhause an. 2.10  Esther aber zeigte ihr Volk und ihre Herkunft nicht an; denn Mardochai hatte ihr geboten, es nicht zu sagen. 2.11  Und Mardochai ging alle Tage vor dem Hof am Frauenhause auf und ab, um zu erfahren, ob es Esther wohlgehe und was mit ihr geschehe. 2.12  Wenn die Reihe an eine jede Jungfrau kam, zum König Ahasveros zu kommen, nachdem sie zwölf Monate lang gemäß der Verordnung für die Frauen, behandelt worden war (denn damit wurden die Tage ihrer Reinigung ausgefüllt: sechs Monate wurden sie mit Myrrhenöl und sechs Monate mit Balsam und mit den Reinigungssalben der Frauen behandelt); 2.13  alsdann kam die Jungfrau zum König; dann gab man ihr alles, was sie begehrte, um damit von dem Frauenhause zu des Königs Hause zu gehen. 2.14  Am Abend ging sie hinein, und am Morgen kam sie zurück, in das andere Frauenhaus, unter die Obhut Schaaschgas, des Kämmerers des Königs, des Hüters der Nebenfrauen; sie kam nicht wieder zum König, außer wenn der König nach ihr verlangte; alsdann wurde sie mit Namen gerufen. 2.15  Als nun Esther, die Tochter Abichails, des Oheims Mardochais, die er als Tochter angenommen hatte, an die Reihe kam, zum König zu kommen, begehrte sie nichts, als was Hegai, der Kämmerer des Königs, der Hüter der Frauen, ihr riet. Und Esther fand Gnade vor allen, die sie sahen. 2.16  Und Esther ward zum König Ahasveros, in sein königliches Haus genommen, im zehnten Monat, das ist der Monat Thebet, im siebenten Jahre seiner Regierung. 2.17  Und der König gewann Esther lieber als alle andern Frauen. Sie fand Gnade und Gunst vor ihm, mehr als alle Jungfrauen; und er setzte die königliche Krone auf ihr Haupt und machte sie zur Königin an Vastis Statt. 2.18  Und der König machte allen seinen Fürsten ein großes Mahl, das Mahl der Esther. Und er veranstaltete eine Feier in den Provinzen und teilte Gaben aus mit königlicher Hand. 2.19  Und als man zum zweitenmal Jungfrauen zusammenbrachte, saß Mardochai im Tore des Königs. 2.20  Esther aber hatte weder ihre Herkunft noch ihr Volk angezeigt, wie ihr Mardochai geboten hatte. Denn Esther tat nach der Weisung Mardochais, wie zu der Zeit, als sie von ihm erzogen wurde. 2.21  In jenen Tagen, als Mardochai im Tore des Königs saß, waren zwei Kämmerer des Königs, Bigtan und Teres, welche die Schwelle hüteten, unzufrieden und trachteten, Hand an den König Ahasveros zu legen. 2.22  Das ward dem Mardochai bekannt, und er sagte es der Königin Esther; Esther aber sagte es dem König in Mardochais Namen. 2.23  Da wurde die Sache untersucht und richtig befunden, und die beiden wurden an das Holz gehängt; und solches ward vor dem König in das Buch der Chronik geschrieben.

2.1  καὶ μετὰ τοὺς λόγους τούτους ἐκόπασεν ὁ βασιλεὺς τοῦ θυμοῦ καὶ οὐκέτι ἐμνήσθη τῆς αστιν μνημονεύων οἷα ἐλάλησεν καὶ ὡς κατέκρινεν αὐτήν 2.2  καὶ εἶπαν οἱ διάκονοι τοῦ βασιλέως ζητηθήτω τῷ βασιλεῖ κοράσια ἄφθορα καλὰ τῷ εἴδει 2.3  καὶ καταστήσει ὁ βασιλεὺς κωμάρχας ἐν πάσαις ταῖς χώραις τῆς βασιλείας αὐτοῦ καὶ ἐπιλεξάτωσαν κοράσια παρθενικὰ καλὰ τῷ εἴδει εἰς σουσαν τὴν πόλιν εἰς τὸν γυναικῶνα καὶ παραδοθήτωσαν τῷ εὐνούχῳ τοῦ βασιλέως τῷ φύλακι τῶν γυναικῶν καὶ δοθήτω σμῆγμα καὶ ἡ λοιπὴ ἐπιμέλεια 2.4  καὶ ἡ γυνή ἣ ἂν ἀρέσῃ τῷ βασιλεῖ βασιλεύσει ἀντὶ αστιν καὶ ἤρεσεν τῷ βασιλεῖ τὸ πρᾶγμα καὶ ἐποίησεν οὕτως 2.5  καὶ ἄνθρωπος ἦν ιουδαῖος ἐν σούσοις τῇ πόλει καὶ ὄνομα αὐτῷ μαρδοχαῖος ὁ τοῦ ιαϊρου τοῦ σεμεϊου τοῦ κισαιου ἐκ φυλῆς βενιαμιν 2.6  ὃς ἦν αἰχμάλωτος ἐξ ιερουσαλημ ἣν ᾐχμαλώτευσεν ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος 2.7  καὶ ἦν τούτῳ παῖς θρεπτή θυγάτηρ αμιναδαβ ἀδελφοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ ὄνομα αὐτῇ εσθηρ ἐν δὲ τῷ μεταλλάξαι αὐτῆς τοὺς γονεῖς ἐπαίδευσεν αὐτὴν ἑαυτῷ εἰς γυναῖκα καὶ ἦν τὸ κοράσιον καλὸν τῷ εἴδει 2.8  καὶ ὅτε ἠκούσθη τὸ τοῦ βασιλέως πρόσταγμα συνήχθησαν κοράσια πολλὰ εἰς σουσαν τὴν πόλιν ὑπὸ χεῖρα γαι καὶ ἤχθη εσθηρ πρὸς γαι τὸν φύλακα τῶν γυναικῶν 2.9  καὶ ἤρεσεν αὐτῷ τὸ κοράσιον καὶ εὗρεν χάριν ἐνώπιον αὐτοῦ καὶ ἔσπευσεν αὐτῇ δοῦναι τὸ σμῆγμα καὶ τὴν μερίδα καὶ τὰ ἑπτὰ κοράσια τὰ ἀποδεδειγμένα αὐτῇ ἐκ βασιλικοῦ καὶ ἐχρήσατο αὐτῇ καλῶς καὶ ταῖς ἅβραις αὐτῆς ἐν τῷ γυναικῶνι 2.10  καὶ οὐχ ὑπέδειξεν εσθηρ τὸ γένος αὐτῆς οὐδὲ τὴν πατρίδα ὁ γὰρ μαρδοχαῖος ἐνετείλατο αὐτῇ μὴ ἀπαγγεῖλαι 2.11  καθ' ἑκάστην δὲ ἡμέραν ὁ μαρδοχαῖος περιεπάτει κατὰ τὴν αὐλὴν τὴν γυναικείαν ἐπισκοπῶν τί εσθηρ συμβήσεται 2.12  οὗτος δὲ ἦν καιρὸς κορασίου εἰσελθεῖν πρὸς τὸν βασιλέα ὅταν ἀναπληρώσῃ μῆνας δέκα δύο οὕτως γὰρ ἀναπληροῦνται αἱ ἡμέραι τῆς θεραπείας μῆνας ἓξ ἀλειφόμεναι ἐν σμυρνίνῳ ἐλαίῳ καὶ μῆνας ἓξ ἐν τοῖς ἀρώμασιν καὶ ἐν τοῖς σμήγμασιν τῶν γυναικῶν 2.13  καὶ τότε εἰσπορεύεται πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ὃ ἐὰν εἴπῃ παραδώσει αὐτῇ συνεισέρχεσθαι αὐτῇ ἀπὸ τοῦ γυναικῶνος ἕως τῶν βασιλείων 2.14  δείλης εἰσπορεύεται καὶ πρὸς ἡμέραν ἀποτρέχει εἰς τὸν γυναικῶνα τὸν δεύτερον οὗ γαι ὁ εὐνοῦχος τοῦ βασιλέως ὁ φύλαξ τῶν γυναικῶν καὶ οὐκέτι εἰσπορεύεται πρὸς τὸν βασιλέα ἐὰν μὴ κληθῇ ὀνόματι 2.15  ἐν δὲ τῷ ἀναπληροῦσθαι τὸν χρόνον εσθηρ τῆς θυγατρὸς αμιναδαβ ἀδελφοῦ πατρὸς μαρδοχαίου εἰσελθεῖν πρὸς τὸν βασιλέα οὐδὲν ἠθέτησεν ὧν αὐτῇ ἐνετείλατο ὁ εὐνοῦχος ὁ φύλαξ τῶν γυναικῶν ἦν γὰρ εσθηρ εὑρίσκουσα χάριν παρὰ πάντων τῶν βλεπόντων αὐτήν 2.16  καὶ εἰσῆλθεν εσθηρ πρὸς ἀρταξέρξην τὸν βασιλέα τῷ δωδεκάτῳ μηνί ὅς ἐστιν αδαρ τῷ ἑβδόμῳ ἔτει τῆς βασιλείας αὐτοῦ 2.17  καὶ ἠράσθη ὁ βασιλεὺς εσθηρ καὶ εὗρεν χάριν παρὰ πάσας τὰς παρθένους καὶ ἐπέθηκεν αὐτῇ τὸ διάδημα τὸ γυναικεῖον 2.18  καὶ ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς πότον πᾶσι τοῖς φίλοις αὐτοῦ καὶ ταῖς δυνάμεσιν ἐπὶ ἡμέρας ἑπτὰ καὶ ὕψωσεν τοὺς γάμους εσθηρ καὶ ἄφεσιν ἐποίησεν τοῖς ὑπὸ τὴν βασιλείαν αὐτοῦ 2.19  ὁ δὲ μαρδοχαῖος ἐθεράπευεν ἐν τῇ αὐλῇ 2.20  ἡ δὲ εσθηρ οὐχ ὑπέδειξεν τὴν πατρίδα αὐτῆς οὕτως γὰρ ἐνετείλατο αὐτῇ μαρδοχαῖος φοβεῖσθαι τὸν θεὸν καὶ ποιεῖν τὰ προστάγματα αὐτοῦ καθὼς ἦν μετ' αὐτοῦ καὶ εσθηρ οὐ μετήλλαξεν τὴν ἀγωγὴν αὐτῆς 2.21  καὶ ἐλυπήθησαν οἱ δύο εὐνοῦχοι τοῦ βασιλέως οἱ ἀρχισωματοφύλακες ὅτι προήχθη μαρδοχαῖος καὶ ἐζήτουν ἀποκτεῖναι ἀρταξέρξην τὸν βασιλέα 2.22  καὶ ἐδηλώθη μαρδοχαίῳ ὁ λόγος καὶ ἐσήμανεν εσθηρ καὶ αὐτὴ ἐνεφάνισεν τῷ βασιλεῖ τὰ τῆς ἐπιβουλῆς 2.23  ὁ δὲ βασιλεὺς ἤτασεν τοὺς δύο εὐνούχους καὶ ἐκρέμασεν αὐτούς καὶ προσέταξεν ὁ βασιλεὺς καταχωρίσαι εἰς μνημόσυνον ἐν τῇ βασιλικῇ βιβλιοθήκῃ ὑπὲρ τῆς εὐνοίας μαρδοχαίου ἐν ἐγκωμίῳ

2.1  kai meta toys logoys toytoys ekopasen o basileys toy thymoy kai oyketi emnehstheh tehs astin mnehmoneyohn oia elalehsen kai ohs katekrinen aytehn 2.2  kai eipan oi diakonoi toy basileohs zehtehthehtoh toh basilei korasia aphthora kala toh eidei 2.3  kai katastehsei o basileys kohmarchas en pasais tais chohrais tehs basileias aytoy kai epilexatohsan korasia parthenika kala toh eidei eis soysan tehn polin eis ton gynaikohna kai paradothehtohsan toh eynoychoh toy basileohs toh phylaki tohn gynaikohn kai dothehtoh smehgma kai eh loipeh epimeleia 2.4  kai eh gyneh eh an areseh toh basilei basileysei anti astin kai ehresen toh basilei to pragma kai epoiehsen oytohs 2.5  kai anthrohpos ehn ioydaios en soysois teh polei kai onoma aytoh mardochaios o toy iairoy toy semeioy toy kisaioy ek phylehs beniamin 2.6  os ehn aichmalohtos ex ieroysalehm ehn ehchmalohteysen naboychodonosor basileys babylohnos 2.7  kai ehn toytoh pais threpteh thygatehr aminadab adelphoy patros aytoy kai onoma ayteh esthehr en de toh metallaxai aytehs toys goneis epaideysen aytehn eaytoh eis gynaika kai ehn to korasion kalon toh eidei 2.8  kai ote ehkoystheh to toy basileohs prostagma synehchthehsan korasia polla eis soysan tehn polin ypo cheira gai kai ehchtheh esthehr pros gai ton phylaka tohn gynaikohn 2.9  kai ehresen aytoh to korasion kai eyren charin enohpion aytoy kai espeysen ayteh doynai to smehgma kai tehn merida kai ta epta korasia ta apodedeigmena ayteh ek basilikoy kai echrehsato ayteh kalohs kai tais abrais aytehs en toh gynaikohni 2.10  kai oych ypedeixen esthehr to genos aytehs oyde tehn patrida o gar mardochaios eneteilato ayteh meh apaggeilai 2.11  kath' ekastehn de ehmeran o mardochaios periepatei kata tehn aylehn tehn gynaikeian episkopohn ti esthehr symbehsetai 2.12  oytos de ehn kairos korasioy eiselthein pros ton basilea otan anaplehrohseh mehnas deka dyo oytohs gar anaplehroyntai ai ehmerai tehs therapeias mehnas ex aleiphomenai en smyrninoh elaioh kai mehnas ex en tois arohmasin kai en tois smehgmasin tohn gynaikohn 2.13  kai tote eisporeyetai pros ton basilea kai o ean eipeh paradohsei ayteh syneiserchesthai ayteh apo toy gynaikohnos eohs tohn basileiohn 2.14  deilehs eisporeyetai kai pros ehmeran apotrechei eis ton gynaikohna ton deyteron oy gai o eynoychos toy basileohs o phylax tohn gynaikohn kai oyketi eisporeyetai pros ton basilea ean meh klehtheh onomati 2.15  en de toh anaplehroysthai ton chronon esthehr tehs thygatros aminadab adelphoy patros mardochaioy eiselthein pros ton basilea oyden ehthetehsen ohn ayteh eneteilato o eynoychos o phylax tohn gynaikohn ehn gar esthehr eyriskoysa charin para pantohn tohn blepontohn aytehn 2.16  kai eisehlthen esthehr pros artaxerxehn ton basilea toh dohdekatoh mehni os estin adar toh ebdomoh etei tehs basileias aytoy 2.17  kai ehrastheh o basileys esthehr kai eyren charin para pasas tas parthenoys kai epethehken ayteh to diadehma to gynaikeion 2.18  kai epoiehsen o basileys poton pasi tois philois aytoy kai tais dynamesin epi ehmeras epta kai ypsohsen toys gamoys esthehr kai aphesin epoiehsen tois ypo tehn basileian aytoy 2.19  o de mardochaios etherapeyen en teh ayleh 2.20  eh de esthehr oych ypedeixen tehn patrida aytehs oytohs gar eneteilato ayteh mardochaios phobeisthai ton theon kai poiein ta prostagmata aytoy kathohs ehn met' aytoy kai esthehr oy metehllaxen tehn agohgehn aytehs 2.21  kai elypehthehsan oi dyo eynoychoi toy basileohs oi archisohmatophylakes oti proehchtheh mardochaios kai ezehtoyn apokteinai artaxerxehn ton basilea 2.22  kai edehlohtheh mardochaioh o logos kai esehmanen esthehr kai ayteh enephanisen toh basilei ta tehs epiboylehs 2.23  o de basileys ehtasen toys dyo eynoychoys kai ekremasen aytoys kai prosetaxen o basileys katachohrisai eis mnehmosynon en teh basilikeh bibliothehkeh yper tehs eynoias mardochaioy en egkohmioh

2.1  אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ זָכַר אֶת־וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר־עָשָׂתָה וְאֵת אֲשֶׁר־נִגְזַר עָלֶיהָ׃ 2.2  וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי־הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרֹות בְּתוּלֹות טֹובֹות מַרְאֶה׃ 2.3  וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל־מְדִינֹות מַלְכוּתֹו וְיִקְבְּצוּ אֶת־כָּל־נַעֲרָה־בְתוּלָה טֹובַת מַרְאֶה אֶל־שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל־בֵּית הַנָּשִׁים אֶל־יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתֹון תַּמְרוּקֵיהֶן׃ 2.4  וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ כֵּן׃ ס 2.5  אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמֹו מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ אִישׁ יְמִינִי׃ 2.6  אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם־הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל׃ 2.7  וַיְהִי אֹמֵן אֶת־הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת־דֹּדֹו כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת־תֹּאַר וְטֹובַת מַרְאֶה וּבְמֹות אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לֹו לְבַת׃ 2.8  וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתֹו וּבְהִקָּבֵץ נְעָרֹות רַבֹּות אֶל־שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל־יַד הֵגָי וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל־בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל־יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים׃ 2.9  וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו וַיְבַהֵל אֶת־תַּמְרוּקֶיהָ וְאֶת־מָנֹותֶהָ לָתֵת לָהּ וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרֹות הָרְאֻיֹות לָתֶת־לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת־נַעֲרֹותֶיהָ לְטֹוב בֵּית הַנָּשִׁים׃ 2.10  לֹא־הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת־עַמָּהּ וְאֶת־מֹולַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא־תַגִּיד׃ 2.11  וּבְכָל־יֹום וָיֹום מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית־הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת־שְׁלֹום אֶסְתֵּר וּמַה־יֵּעָשֶׂה בָּהּ׃ 2.12  וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבֹוא ׀ אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ מִקֵּץ הֱיֹות לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים׃ 2.13  וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל־הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל־אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבֹוא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד־בֵּית הַמֶּלֶךְ׃ 2.14  בָּעֶרֶב ׀ הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל־בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל־יַד שַׁעֲשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים לֹא־תָבֹוא עֹוד אֶל־הַמֶּלֶךְ כִּי אִם־חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם׃ 2.15  וּבְהַגִּיעַ תֹּר־אֶסְתֵּר בַּת־אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח־לֹו לְבַת לָבֹוא אֶל־הַמֶּלֶךְ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת־אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס־הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל־רֹאֶיהָ׃ 2.16  וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ אֶל־בֵּית מַלְכוּתֹו בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא־חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת־שֶׁבַע לְמַלְכוּתֹו׃ 2.17  וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר מִכָּל־הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא־חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל־הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר־מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי׃ 2.18  וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדֹול לְכָל־שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר וַהֲנָחָה לַמְּדִינֹות עָשָׂה וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ׃ 2.19  וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלֹות שֵׁנִית וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר־הַמֶּלֶךְ׃ 2.20  אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מֹולַדְתָּהּ וְאֶת־עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת־מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתֹּו׃ ס 2.21  בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר־הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי־סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ׃ 2.22  וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי׃ 2.23  וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל־עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ פ

2.1  Aahar Hadbaarijm HaaAelaeH kxxok hamat Hamaelaek Aahaxxwerowxx zaakar Aaet-waxxtij wAet Aaxxaer-OaaxaataaH wAet Aaxxaer-nigzar OaalaejHaa׃ 2.2  wajoAmrw naOarej-Hamaelaek mxxaartaajw jbaqxxw lamaelaek nOaarowt btwlowt Towbowt marAaeH׃ 2.3  wjapqed Hamaelaek pqijdijm bkaal-mdijnowt malkwtow wjiqbcw Aaet-kaal-naOaraaH-btwlaaH Towbat marAaeH Aael-xxwxxan HabijraaH Aael-bejt Hanaaxxijm Aael-jad HegaeA srijs Hamaelaek xxomer Hanaaxxijm wnaatown tamrwqejHaen׃ 2.4  wHanaOaraaH Aaxxaer tijTab bOejnej Hamaelaek timlok tahat waxxtij wajijTab Hadaabaar bOejnej Hamaelaek wajaOax ken׃ s 2.5  Aijxx jHwdij HaajaaH bxxwxxan HabijraaH wxxmow maardaakaj baen jaaAijr baen-xximOij baen-qijxx Aijxx jmijnij׃ 2.6  Aaxxaer HaaglaaH mijrwxxaalajim Oim-HagolaaH Aaxxaer HaagltaaH Oim jkaanjaaH maelaek-jHwdaaH Aaxxaer HaeglaaH nbwkadnaeAcar maelaek baabael׃ 2.7  wajHij Aomen Aaet-HadasaaH HijA Aaester bat-dodow kij Aejn laaH Aaab waaAem wHanaOaraaH jpat-toAar wTowbat marAaeH wbmowt AaabijHaa wAimaaH lqaahaaH maardaakaj low lbat׃ 2.8  wajHij bHixxaamaO dbar-Hamaelaek wdaatow wbHiqaabec nOaarowt rabowt Aael-xxwxxan HabijraaH Aael-jad Hegaaj watilaaqah Aaester Aael-bejt Hamaelaek Aael-jad Hegaj xxomer Hanaaxxijm׃ 2.9  watijTab HanaOaraaH bOejnaajw watixaaA haesaed lpaanaajw wajbaHel Aaet-tamrwqaejHaa wAaet-maanowtaeHaa laatet laaH wAet xxaebaO HanOaarowt HaarAujowt laataet-laaH mibejt Hamaelaek wajxxanaeHaa wAaet-naOarowtaejHaa lTowb bejt Hanaaxxijm׃ 2.10  loA-HigijdaaH Aaester Aaet-OamaaH wAaet-mowladtaaH kij maardaakaj ciwaaH OaalaejHaa Aaxxaer loA-tagijd׃ 2.11  wbkaal-jowm waajowm maardaakaj mitHalek lipnej hacar bejt-Hanaaxxijm laadaOat Aaet-xxlowm Aaester wmaH-jeOaaxaeH baaH׃ 2.12  wbHagijOa tor naOaraaH wnaOaraaH laabowA Aael-Hamaelaek Aahaxxwerowxx miqec Haejowt laaH kdaat Hanaaxxijm xxnejm Oaaxaar hodaexx kij ken jimlAw jmej mrwqejHaen xxixxaaH haadaaxxijm bxxaemaen Hamor wxxixxaaH haadaaxxijm babxaamijm wbtamrwqej Hanaaxxijm׃ 2.13  wbaazaeH HanaOaraaH baaAaaH Aael-Hamaelaek Aet kaal-Aaxxaer toAmar jinaaten laaH laabowA OimaaH mibejt Hanaaxxijm Oad-bejt Hamaelaek׃ 2.14  baaOaeraeb HijA baaAaaH wbaboqaer HijA xxaabaaH Aael-bejt Hanaaxxijm xxenij Aael-jad xxaOaxxgaz srijs Hamaelaek xxomer Hapijlagxxijm loA-taabowA Oowd Aael-Hamaelaek kij Aim-haapec baaH Hamaelaek wniqrAaaH bxxem׃ 2.15  wbHagijOa tor-Aaester bat-Aabijhajil dod maardaakaj Aaxxaer laaqah-low lbat laabowA Aael-Hamaelaek loA biqxxaaH daabaar kij Aim Aaet-Aaxxaer joAmar Hegaj srijs-Hamaelaek xxomer Hanaaxxijm watHij Aaester noxeAt hen bOejnej kaal-roAaejHaa׃ 2.16  watilaaqah Aaester Aael-Hamaelaek Aahaxxwerowxx Aael-bejt malkwtow bahodaexx HaaOaxijrij HwA-hodaexx Tebet bixxnat-xxaebaO lmalkwtow׃ 2.17  wajaeAaeHab Hamaelaek Aaet-Aaester mikaal-Hanaaxxijm watixaaA-hen waahaesaed lpaanaajw mikaal-Habtwlot wajaaxaem kaetaer-malkwt broAxxaaH wajamlijkaeHaa tahat waxxtij׃ 2.18  wajaOax Hamaelaek mixxtaeH gaadowl lkaal-xaaraajw waOabaadaajw Aet mixxteH Aaester waHanaahaaH lamdijnowt OaaxaaH wajiten maxAet kjad Hamaelaek׃ 2.19  wbHiqaabec btwlowt xxenijt wmaardaakaj joxxeb bxxaOar-Hamaelaek׃ 2.20  Aejn Aaester magaedaet mowladtaaH wAaet-OamaaH kaAaxxaer ciwaaH OaalaejHaa maardaakaaj wAaet-maAamar maardaakaj Aaester OoxaaH kaAaxxaer HaajtaaH bAaamnaaH Aitow׃ s 2.21  bajaamijm HaaHem wmaardaakaj joxxeb bxxaOar-Hamaelaek qaacap bigtaan waataeraexx xxnej-saarijsej Hamaelaek mixxomrej Hasap wajbaqxxw lixxloha jaad bamaelaek Aahaxxweroxx׃ 2.22  wajiwaadaO Hadaabaar lmaardaakaj wajaged lAaester HamalkaaH watoAmaer Aaester lamaelaek bxxem maardaakaaj׃ 2.23  wajbuqaxx Hadaabaar wajimaaceA wajitaalw xxnejHaem Oal-Oec wajikaateb bsepaer dibrej Hajaamijm lipnej Hamaelaek׃ p

2.1  אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש זכר את־ושתי ואת אשר־עשתה ואת אשר־נגזר עליה׃ 2.2  ויאמרו נערי־המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה׃ 2.3  ויפקד המלך פקידים בכל־מדינות מלכותו ויקבצו את־כל־נערה־בתולה טובת מראה אל־שושן הבירה אל־בית הנשים אל־יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרוקיהן׃ 2.4  והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן׃ ס 2.5  איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן־שמעי בן־קיש איש ימיני׃ 2.6  אשר הגלה מירושלים עם־הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך־יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל׃ 2.7  ויהי אמן את־הדסה היא אסתר בת־דדו כי אין לה אב ואם והנערה יפת־תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת׃ 2.8  ויהי בהשמע דבר־המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות אל־שושן הבירה אל־יד הגי ותלקח אסתר אל־בית המלך אל־יד הגי שמר הנשים׃ 2.9  ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את־תמרוקיה ואת־מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת־לה מבית המלך וישנה ואת־נערותיה לטוב בית הנשים׃ 2.10  לא־הגידה אסתר את־עמה ואת־מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא־תגיד׃ 2.11  ובכל־יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית־הנשים לדעת את־שלום אסתר ומה־יעשה בה׃ 2.12  ובהגיע תר נערה ונערה לבוא ׀ אל־המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים׃ 2.13  ובזה הנערה באה אל־המלך את כל־אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד־בית המלך׃ 2.14  בערב ׀ היא באה ובבקר היא שבה אל־בית הנשים שני אל־יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא־תבוא עוד אל־המלך כי אם־חפץ בה המלך ונקראה בשם׃ 2.15  ובהגיע תר־אסתר בת־אביחיל דד מרדכי אשר לקח־לו לבת לבוא אל־המלך לא בקשה דבר כי אם את־אשר יאמר הגי סריס־המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל־ראיה׃ 2.16  ותלקח אסתר אל־המלך אחשורוש אל־בית מלכותו בחדש העשירי הוא־חדש טבת בשנת־שבע למלכותו׃ 2.17  ויאהב המלך את־אסתר מכל־הנשים ותשא־חן וחסד לפניו מכל־הבתולת וישם כתר־מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי׃ 2.18  ויעש המלך משתה גדול לכל־שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך׃ 2.19  ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער־המלך׃ 2.20  אין אסתר מגדת מולדתה ואת־עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת־מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו׃ ס 2.21  בימים ההם ומרדכי ישב בשער־המלך קצף בגתן ותרש שני־סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש׃ 2.22  ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי׃ 2.23  ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על־עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך׃ פ

2.1  Ahr Hdbrjm HAlH kxk hmt Hmlk Ahxwrwx zkr At-wxtj wAt Axr-OxtH wAt Axr-ngzr OljH׃ 2.2  wjAmrw nOrj-Hmlk mxrtjw jbqxw lmlk nOrwt btwlwt Twbwt mrAH׃ 2.3  wjpqd Hmlk pqjdjm bkl-mdjnwt mlkwtw wjqbcw At-kl-nOrH-btwlH Twbt mrAH Al-xwxn HbjrH Al-bjt Hnxjm Al-jd HgA srjs Hmlk xmr Hnxjm wntwn tmrwqjHn׃ 2.4  wHnOrH Axr tjTb bOjnj Hmlk tmlk tht wxtj wjjTb Hdbr bOjnj Hmlk wjOx kn׃ s 2.5  Ajx jHwdj HjH bxwxn HbjrH wxmw mrdkj bn jAjr bn-xmOj bn-qjx Ajx jmjnj׃ 2.6  Axr HglH mjrwxljm Om-HglH Axr HgltH Om jknjH mlk-jHwdH Axr HglH nbwkdnAcr mlk bbl׃ 2.7  wjHj Amn At-HdsH HjA Astr bt-ddw kj Ajn lH Ab wAm wHnOrH jpt-tAr wTwbt mrAH wbmwt AbjH wAmH lqhH mrdkj lw lbt׃ 2.8  wjHj bHxmO dbr-Hmlk wdtw wbHqbc nOrwt rbwt Al-xwxn HbjrH Al-jd Hgj wtlqh Astr Al-bjt Hmlk Al-jd Hgj xmr Hnxjm׃ 2.9  wtjTb HnOrH bOjnjw wtxA hsd lpnjw wjbHl At-tmrwqjH wAt-mnwtH ltt lH wAt xbO HnOrwt HrAjwt ltt-lH mbjt Hmlk wjxnH wAt-nOrwtjH lTwb bjt Hnxjm׃ 2.10  lA-HgjdH Astr At-OmH wAt-mwldtH kj mrdkj cwH OljH Axr lA-tgjd׃ 2.11  wbkl-jwm wjwm mrdkj mtHlk lpnj hcr bjt-Hnxjm ldOt At-xlwm Astr wmH-jOxH bH׃ 2.12  wbHgjO tr nOrH wnOrH lbwA Al-Hmlk Ahxwrwx mqc Hjwt lH kdt Hnxjm xnjm Oxr hdx kj kn jmlAw jmj mrwqjHn xxH hdxjm bxmn Hmr wxxH hdxjm bbxmjm wbtmrwqj Hnxjm׃ 2.13  wbzH HnOrH bAH Al-Hmlk At kl-Axr tAmr jntn lH lbwA OmH mbjt Hnxjm Od-bjt Hmlk׃ 2.14  bOrb HjA bAH wbbqr HjA xbH Al-bjt Hnxjm xnj Al-jd xOxgz srjs Hmlk xmr Hpjlgxjm lA-tbwA Owd Al-Hmlk kj Am-hpc bH Hmlk wnqrAH bxm׃ 2.15  wbHgjO tr-Astr bt-Abjhjl dd mrdkj Axr lqh-lw lbt lbwA Al-Hmlk lA bqxH dbr kj Am At-Axr jAmr Hgj srjs-Hmlk xmr Hnxjm wtHj Astr nxAt hn bOjnj kl-rAjH׃ 2.16  wtlqh Astr Al-Hmlk Ahxwrwx Al-bjt mlkwtw bhdx HOxjrj HwA-hdx Tbt bxnt-xbO lmlkwtw׃ 2.17  wjAHb Hmlk At-Astr mkl-Hnxjm wtxA-hn whsd lpnjw mkl-Hbtwlt wjxm ktr-mlkwt brAxH wjmljkH tht wxtj׃ 2.18  wjOx Hmlk mxtH gdwl lkl-xrjw wObdjw At mxtH Astr wHnhH lmdjnwt OxH wjtn mxAt kjd Hmlk׃ 2.19  wbHqbc btwlwt xnjt wmrdkj jxb bxOr-Hmlk׃ 2.20  Ajn Astr mgdt mwldtH wAt-OmH kAxr cwH OljH mrdkj wAt-mAmr mrdkj Astr OxH kAxr HjtH bAmnH Atw׃ s 2.21  bjmjm HHm wmrdkj jxb bxOr-Hmlk qcp bgtn wtrx xnj-srjsj Hmlk mxmrj Hsp wjbqxw lxlh jd bmlk Ahxwrx׃ 2.22  wjwdO Hdbr lmrdkj wjgd lAstr HmlkH wtAmr Astr lmlk bxm mrdkj׃ 2.23  wjbqx Hdbr wjmcA wjtlw xnjHm Ol-Oc wjktb bspr dbrj Hjmjm lpnj Hmlk׃ p

2.1  His ita gestis, postquam regis Asueri deferbuerat indignatio, recordatus est Vasthi, et quae fecisset vel quae passa esset. 2.2  Dixeruntque pueri regis ac ministri eius: “ Quaerantur regi puellae virgines ac speciosae, 2.3  et constituantur, qui considerent per universas provincias puellas speciosas et virgines et adducant eas ad civitatem Susan et tradant in domum feminarum sub manu Egei eunuchi, qui est praepositus et custos mulierum regiarum; et accipiant mundum muliebrem. 2.4  Et, quaecumque inter omnes oculis regis placuerit, ipsa regnet pro Vasthi ”. Placuit sermo regi; et ita, ut suggesserant, iussit fieri. 2.5  Erat vir Iudaeus in Susan civitate vocabulo Mardochaeus filius Iair filii Semei filii Cis de tribu Beniamin, 2.6  qui translatus fuerat de Ierusalem cum captivis, qui ducti fuerant cum Iechonia rege Iudae, quem Nabuchodonosor rex Babylonis transtulerat. 2.7  Qui fuit nutricius filiae patrui sui Edissae, quae altero nomine Esther vocabatur et utrumque parentem amiserat: pulchra aspectu et decora facie. Mortuisque patre eius ac matre, Mardochaeus sibi eam adoptavit in filiam. 2.8  Et factum est, cum percrebruisset regis imperium, et iuxta mandatum illius multae virgines pulchrae adducerentur Susan et Egeo traderentur, Esther quoque in domum regis in manus Egei custodis feminarum tradita est. 2.9  Quae placuit ei et invenit gratiam in conspectu illius; et acceleravit mundum muliebrem et tradidit ei partes suas et septem puellas speciosissimas de domo regis, et tam ipsam quam pedisequas eius transtulit in optimam partem domus feminarum. 2.10  Quae non indicaverat ei populum et cognationem suam; Mardochaeus enim praeceperat, ut de hac re omnino reticeret. 2.11  Qui deambulabat cotidie ante vestibulum domus, in qua electae virgines servabantur, curam agens salutis Esther et scire volens quid ei accideret. 2.12  Cum autem venisset tempus singularum per ordinem puellarum, ut intrarent ad regem, expletis omnibus, quae ad cultum muliebrem pertinebant, per menses duodecim; ita dumtaxat, ut sex mensibus oleo ungerentur myrrhino et aliis sex feminarum pigmentis et aromatibus uterentur, 2.13  ingredientesque ad regem, quidquid postulassent, accipiebant, ut portarent secum de triclinio feminarum ad regis cubiculum. 2.14  Et, quae intraverat vespere, mane iterum in domum feminarum deducebatur, sub manu Sasagazi eunuchi, qui concubinis praesidebat. Nec habebat potestatem ad regem ultra redeundi, nisi voluisset rex et eam venire iussisset ex nomine. 2.15  Evoluto autem tempore per ordinem, instabat dies, quo Esther filia Abihail patrui Mardochaei, quam sibi adoptaverat in filiam, intrare deberet ad regem. Quae non quaesivit quidquam, nisi quae voluit Egeus eunuchus custos feminarum, et omnium oculis gratiosa et amabilis videbatur. 2.16  Ducta est itaque ad cubiculum regis Asueri mense decimo, qui vocatur Tebeth, septimo anno regni eius. 2.17  Et amavit eam rex plus quam omnes mulieres; habuitque gratiam et favorem coram eo super omnes virgines, et posuit diadema regni in capite eius fecitque eam regnare in loco Vasthi. 2.18  Et iussit convivium praeparari magnificum cunctis principibus et servis suis, convivium Esther; et dedit remissionem tributi universis provinciis ac dona largitus est iuxta magnificentiam principalem. 2.19  Mardochaeus autem manebat ad regis ianuam, 2.20  necdum prodiderat Esther cognationem et populum suum iuxta mandatum eius; quidquid enim ille praecipiebat, observabat Esther, ut eo tempore solita erat, quo eam parvulam nutriebat. 2.21  Eo igitur tempore, quo Mardochaeus ad regis ianuam morabatur, irati sunt Bagathan et Thares, duo eunuchi regis, qui ianitores erant volueruntque in regem mittere manus. 2.22  Quod Mardochaeum non latuit; statimque nuntiavit reginae Esther, et illa regi ex nomine Mardochaei. 2.23  Quaesitum est et inventum, et appensus uterque eorum in patibulo; mandatumque est libro annalium coram rege.

3.1  Nach diesen Begebenheiten erhob der König Ahasveros Haman, den Sohn Hamedatas, den Agagiter, zu höherer Macht und Würde und setzte seinen Stuhl über alle Fürsten, die bei ihm waren. 3.2  Und alle Knechte des Königs, die im Königstore waren, beugten die Knie und fielen vor Haman nieder; denn der König hatte es also geboten. Aber Mardochai beugte die Knie nicht und fiel nicht nieder. 3.3  Da sprachen die Knechte des Königs, die im Königstore waren, zu Mardochai: Warum übertrittst du des Königs Gebot? 3.4  Und als sie solches täglich zu ihm sagten und er ihnen nicht gehorchte, sagten sie es Haman, um zu sehen, ob Mardochai auf seiner Weigerung bestehen würde; denn er hatte ihnen gesagt, daß er ein Jude sei. 3.5  Als nun Haman sah, daß Mardochai die Knie nicht vor ihm beugte und ihm nicht huldigte, ward er voll Grimm. 3.6  Doch war ihm das zu gering, an Mardochai allein Hand zu legen; sondern weil man ihm das Volk Mardochais genannt hatte, trachtete Haman darnach, alle Juden im ganzen Königreich des Ahasveros, die Volksgenossen Mardochais, zu vertilgen. 3.7  Im ersten Monat, das ist der Monat Nisan, im zwölften Jahre des Königs Ahasveros, ward das Pur, das ist das Los, vor Haman geworfen über die Tage und Monate, und es fiel auf den dreizehnten Tag im zwölften Monat, das ist der Monat Adar. 3.8  Und Haman sprach zum König Ahasveros: Es gibt ein Volk, das lebt zerstreut und abgesondert unter allen Völkern in allen Provinzen deines Königreichs, und ihr Gesetz ist anders als dasjenige aller Völker, und sie tun nicht nach des Königs Gesetzen; also daß es dem König nicht geziemt, sie in Ruhe zu lassen! 3.9  Gefällt es dem König, so schreibe er, daß man sie umbringe; dann will ich zehntausend Talente Silber darwägen in die Hände der Schaffner, damit man es in des Königs Schatzkammern bringe! 3.10  Da zog der König seinen Siegelring von der Hand und gab ihn Haman, dem Sohne Hamedatas, dem Agagiter, dem Feinde der Juden. 3.11  Und der König sprach zu Haman: Das Silber sei dir geschenkt, dazu das Volk, damit du mit ihm tuest, was dir gefällt! 3.12  Da berief man die Schreiber des Königs am dreizehnten Tage des ersten Monats, und es ward geschrieben, ganz wie Haman befahl, an die Fürsten des Königs und an die Landpfleger in allen Provinzen und an die Hauptleute eines jeden Volkes, in der Schrift einer jeden Provinz und in der Sprache eines jeden Volkes; im Namen des Königs Ahasveros ward es geschrieben und mit des Königs Ring versiegelt. 3.13  Und die Briefe wurden durch die Läufer in alle Provinzen des Königs gesandt, daß man alle Juden vertilgen, erwürgen und umbringen solle, Junge und Alte, Kinder und Frauen, an einem Tage, nämlich am dreizehnten des zwölften Monats, das ist der Monat Adar, und daß man zugleich ihr Gut rauben dürfe. 3.14  Die Schrift aber lautete also, es sei ein Befehl zu erlassen und in allen Provinzen zu eröffnen, daß sie sich auf diesen Tag rüsten sollten. 3.15  Und die Läufer gingen eilends mit des Königs Gebot, sobald es im Schlosse Susan erlassen war. Der König aber und Haman setzten sich, um zu trinken, während die Stadt Susan in Bestürzung geriet.

3.1  μετὰ δὲ ταῦτα ἐδόξασεν ὁ βασιλεὺς ἀρταξέρξης αμαν αμαδαθου βουγαῖον καὶ ὕψωσεν αὐτόν καὶ ἐπρωτοβάθρει πάντων τῶν φίλων αὐτοῦ 3.2  καὶ πάντες οἱ ἐν τῇ αὐλῇ προσεκύνουν αὐτῷ οὕτως γὰρ προσέταξεν ὁ βασιλεὺς ποιῆσαι ὁ δὲ μαρδοχαῖος οὐ προσεκύνει αὐτῷ 3.3  καὶ ἐλάλησαν οἱ ἐν τῇ αὐλῇ τοῦ βασιλέως τῷ μαρδοχαίῳ μαρδοχαῖε τί παρακούεις τὰ ὑπὸ τοῦ βασιλέως λεγόμενα 3.4  καθ' ἑκάστην ἡμέραν ἐλάλουν αὐτῷ καὶ οὐχ ὑπήκουεν αὐτῶν καὶ ὑπέδειξαν τῷ αμαν μαρδοχαῖον τοῖς τοῦ βασιλέως λόγοις ἀντιτασσόμενον καὶ ὑπέδειξεν αὐτοῖς ὁ μαρδοχαῖος ὅτι ιουδαῖός ἐστιν 3.5  καὶ ἐπιγνοὺς αμαν ὅτι οὐ προσκυνεῖ αὐτῷ μαρδοχαῖος ἐθυμώθη σφόδρα 3.6  καὶ ἐβουλεύσατο ἀφανίσαι πάντας τοὺς ὑπὸ τὴν ἀρταξέρξου βασιλείαν ιουδαίους 3.7  καὶ ἐποίησεν ψήφισμα ἐν ἔτει δωδεκάτῳ τῆς βασιλείας ἀρταξέρξου καὶ ἔβαλεν κλήρους ἡμέραν ἐξ ἡμέρας καὶ μῆνα ἐκ μηνὸς ὥστε ἀπολέσαι ἐν μιᾷ ἡμέρᾳ τὸ γένος μαρδοχαίου καὶ ἔπεσεν ὁ κλῆρος εἰς τὴν τεσσαρεσκαιδεκάτην τοῦ μηνός ὅς ἐστιν αδαρ 3.8  καὶ ἐλάλησεν πρὸς τὸν βασιλέα ἀρταξέρξην λέγων ὑπάρχει ἔθνος διεσπαρμένον ἐν τοῖς ἔθνεσιν ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ σου οἱ δὲ νόμοι αὐτῶν ἔξαλλοι παρὰ πάντα τὰ ἔθνη τῶν δὲ νόμων τοῦ βασιλέως παρακούουσιν καὶ οὐ συμφέρει τῷ βασιλεῖ ἐᾶσαι αὐτούς 3.9  εἰ δοκεῖ τῷ βασιλεῖ δογματισάτω ἀπολέσαι αὐτούς κἀγὼ διαγράψω εἰς τὸ γαζοφυλάκιον τοῦ βασιλέως ἀργυρίου τάλαντα μύρια 3.10  καὶ περιελόμενος ὁ βασιλεὺς τὸν δακτύλιον ἔδωκεν εἰς χεῖρα τῷ αμαν σφραγίσαι κατὰ τῶν γεγραμμένων κατὰ τῶν ιουδαίων 3.11  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς τῷ αμαν τὸ μὲν ἀργύριον ἔχε τῷ δὲ ἔθνει χρῶ ὡς βούλει 3.12  καὶ ἐκλήθησαν οἱ γραμματεῖς τοῦ βασιλέως μηνὶ πρώτῳ τῇ τρισκαιδεκάτῃ καὶ ἔγραψαν ὡς ἐπέταξεν αμαν τοῖς στρατηγοῖς καὶ τοῖς ἄρχουσιν κατὰ πᾶσαν χώραν ἀπὸ ἰνδικῆς ἕως τῆς αἰθιοπίας ταῖς ἑκατὸν εἴκοσι ἑπτὰ χώραις τοῖς τε ἄρχουσι τῶν ἐθνῶν κατὰ τὴν αὐτῶν λέξιν δι' ἀρταξέρξου τοῦ βασιλέως 3.13  καὶ ἀπεστάλη διὰ βιβλιαφόρων εἰς τὴν ἀρταξέρξου βασιλείαν ἀφανίσαι τὸ γένος τῶν ιουδαίων ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ μηνὸς δωδεκάτου ὅς ἐστιν αδαρ καὶ διαρπάσαι τὰ ὑπάρχοντα αὐτῶν 3.14  τὰ δὲ ἀντίγραφα τῶν ἐπιστολῶν ἐξετίθετο κατὰ χώραν καὶ προσετάγη πᾶσι τοῖς ἔθνεσιν ἑτοίμους εἶναι εἰς τὴν ἡμέραν ταύτην 3.15  ἐσπεύδετο δὲ τὸ πρᾶγμα καὶ εἰς σουσαν ὁ δὲ βασιλεὺς καὶ αμαν ἐκωθωνίζοντο ἐταράσσετο δὲ ἡ πόλις

3.1  meta de tayta edoxasen o basileys artaxerxehs aman amadathoy boygaion kai ypsohsen ayton kai eprohtobathrei pantohn tohn philohn aytoy 3.2  kai pantes oi en teh ayleh prosekynoyn aytoh oytohs gar prosetaxen o basileys poiehsai o de mardochaios oy prosekynei aytoh 3.3  kai elalehsan oi en teh ayleh toy basileohs toh mardochaioh mardochaie ti parakoyeis ta ypo toy basileohs legomena 3.4  kath' ekastehn ehmeran elaloyn aytoh kai oych ypehkoyen aytohn kai ypedeixan toh aman mardochaion tois toy basileohs logois antitassomenon kai ypedeixen aytois o mardochaios oti ioydaios estin 3.5  kai epignoys aman oti oy proskynei aytoh mardochaios ethymohtheh sphodra 3.6  kai eboyleysato aphanisai pantas toys ypo tehn artaxerxoy basileian ioydaioys 3.7  kai epoiehsen psehphisma en etei dohdekatoh tehs basileias artaxerxoy kai ebalen klehroys ehmeran ex ehmeras kai mehna ek mehnos ohste apolesai en mia ehmera to genos mardochaioy kai epesen o klehros eis tehn tessareskaidekatehn toy mehnos os estin adar 3.8  kai elalehsen pros ton basilea artaxerxehn legohn yparchei ethnos diesparmenon en tois ethnesin en paseh teh basileia soy oi de nomoi aytohn exalloi para panta ta ethneh tohn de nomohn toy basileohs parakoyoysin kai oy sympherei toh basilei easai aytoys 3.9  ei dokei toh basilei dogmatisatoh apolesai aytoys kagoh diagrapsoh eis to gazophylakion toy basileohs argyrioy talanta myria 3.10  kai perielomenos o basileys ton daktylion edohken eis cheira toh aman sphragisai kata tohn gegrammenohn kata tohn ioydaiohn 3.11  kai eipen o basileys toh aman to men argyrion eche toh de ethnei chroh ohs boylei 3.12  kai eklehthehsan oi grammateis toy basileohs mehni prohtoh teh triskaidekateh kai egrapsan ohs epetaxen aman tois stratehgois kai tois archoysin kata pasan chohran apo indikehs eohs tehs aithiopias tais ekaton eikosi epta chohrais tois te archoysi tohn ethnohn kata tehn aytohn lexin di' artaxerxoy toy basileohs 3.13  kai apestaleh dia bibliaphorohn eis tehn artaxerxoy basileian aphanisai to genos tohn ioydaiohn en ehmera mia mehnos dohdekatoy os estin adar kai diarpasai ta yparchonta aytohn 3.14  ta de antigrapha tohn epistolohn exetitheto kata chohran kai prosetageh pasi tois ethnesin etoimoys einai eis tehn ehmeran taytehn 3.15  espeydeto de to pragma kai eis soysan o de basileys kai aman ekohthohnizonto etarasseto de eh polis

3.1  אַחַר ׀ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ אֶת־הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם אֶת־כִּסְאֹו מֵעַל כָּל־הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתֹּו׃ 3.2  וְכָל־עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי־כֵן צִוָּה־לֹו הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה׃ 3.3  וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עֹובֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ׃ 3.4  וַיְהִי [בְּאָמְרָם כ] (כְּאָמְרָם ק) אֵלָיו יֹום וָיֹום וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאֹות הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי־הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר־הוּא יְהוּדִי׃ 3.5  וַיַּרְא הָמָן כִּי־אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לֹו וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה׃ 3.6  וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדֹּו כִּי־הִגִּידוּ לֹו אֶת־עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל־מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרֹושׁ עַם מָרְדֳּכָי׃ 3.7  בַּחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון הוּא־חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגֹּורָל לִפְנֵי הָמָן מִיֹּום ׀ לְיֹום וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר׃ ס 3.8  וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ יֶשְׁנֹו עַם־אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינֹות מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנֹות מִכָּל־עָם וְאֶת־דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין־שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם׃ 3.9  אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר־כֶּסֶף אֶשְׁקֹול עַל־יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל־גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ׃ 3.10  וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת־טַבַּעְתֹּו מֵעַל יָדֹו וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים׃ 3.11  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשֹׂות בֹּו כַּטֹּוב בְּעֵינֶיךָ׃ 3.12  וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון בִּשְׁלֹושָׁה עָשָׂר יֹום בֹּו וַיִּכָּתֵב כְּכָל־אֲשֶׁר־צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי־הַמֶּלֶךְ וְאֶל־הַפַּחֹות אֲשֶׁר ׀ עַל־מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל־שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁונֹו בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ׃ 3.13  וְנִשְׁלֹוחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל־כָּל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיֹום אֶחָד בִּשְׁלֹושָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבֹוז׃ 3.14  פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל־הָעַמִּים לִהְיֹות עֲתִדִים לַיֹּום הַזֶּה׃ 3.15  הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתֹּות וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבֹוכָה׃ פ

3.1  Aahar Hadbaarijm HaaAelaeH gidal Hamaelaek Aahaxxwerowxx Aaet-Haamaan baen-HamdaataaA HaaAagaagij wajnaxAeHw wajaaxaem Aaet-kisAow meOal kaal-Haxaarijm Aaxxaer Aitow׃ 3.2  wkaal-Oabdej Hamaelaek Aaxxaer-bxxaOar Hamaelaek korOijm wmixxtahawijm lHaamaan kij-ken ciwaaH-low Hamaelaek wmaardaakaj loA jikraO wloA jixxtahawaeH׃ 3.3  wajoAmrw Oabdej Hamaelaek Aaxxaer-bxxaOar Hamaelaek lmaardaakaaj madwOa AataaH Oowber Aet micwat Hamaelaek׃ 3.4  wajHij [bAaamraam k] (kAaamraam q) Aelaajw jowm waajowm wloA xxaamaO AalejHaem wajagijdw lHaamaan lirAowt HajaOamdw dibrej maardaakaj kij-Higijd laaHaem Aaxxaer-HwA jHwdij׃ 3.5  wajarA Haamaan kij-Aejn maardaakaj koreOa wmixxtahawaeH low wajimaaleA Haamaan hemaaH׃ 3.6  wajibaez bOejnaajw lixxloh jaad bmaardaakaj lbadow kij-Higijdw low Aaet-Oam maardaakaaj wajbaqexx Haamaan lHaxxmijd Aaet-kaal-HajHwdijm Aaxxaer bkaal-malkwt Aahaxxwerowxx Oam maardaakaaj׃ 3.7  bahodaexx HaariAxxown HwA-hodaexx nijsaan bixxnat xxtejm OaexreH lamaelaek Aahaxxwerowxx Hipijl pwr HwA Hagowraal lipnej Haamaan mijowm ljowm wmehodaexx lhodaexx xxnejm-Oaaxaar HwA-hodaexx Aadaar׃ s 3.8  wajoAmaer Haamaan lamaelaek Aahaxxwerowxx jaexxnow Oam-Aaehaad mpuzaar wmporaad bejn HaaOamijm bkol mdijnowt malkwtaekaa wdaatejHaem xxonowt mikaal-Oaam wAaet-daatej Hamaelaek Aejnaam Ooxijm wlamaelaek Aejn-xxowaeH lHanijhaam׃ 3.9  Aim-Oal-Hamaelaek Towb jikaateb lAabdaam waOaxaeraet Aalaapijm kikar-kaesaep Aaexxqowl Oal-jdej Ooxej HamlaaAkaaH lHaabijA Aael-ginzej Hamaelaek׃ 3.10  wajaasar Hamaelaek Aaet-TabaOtow meOal jaadow wajitnaaH lHaamaan baen-HamdaataaA HaaAagaagij corer HajHwdijm׃ 3.11  wajoAmaer Hamaelaek lHaamaan Hakaesaep naatwn laak wHaaOaam laOaxowt bow kaTowb bOejnaejkaa׃ 3.12  wajiqaarAw soprej Hamaelaek bahodaexx HaariAxxown bixxlowxxaaH Oaaxaar jowm bow wajikaateb kkaal-Aaxxaer-ciwaaH Haamaan Aael Aahaxxdarpnej-Hamaelaek wAael-Hapahowt Aaxxaer Oal-mdijnaaH wmdijnaaH wAael-xaarej Oam waaOaam mdijnaaH wmdijnaaH kiktaabaaH wOam waaOaam kilxxownow bxxem Hamaelaek Aahaxxweroxx niktaab wnaehtaam bTabaOat Hamaelaek׃ 3.13  wnixxlowha spaarijm bjad Haaraacijm Aael-kaal-mdijnowt Hamaelaek lHaxxmijd laHarog wlAabed Aaet-kaal-HajHwdijm minaOar wOad-zaaqen Tap wnaaxxijm bjowm Aaehaad bixxlowxxaaH Oaaxaar lhodaexx xxnejm-Oaaxaar HwA-hodaexx Aadaar wxxlaalaam laabowz׃ 3.14  patxxaegaen Haktaab lHinaaten daat bkaal-mdijnaaH wmdijnaaH gaalwj lkaal-HaaOamijm liHjowt Oatidijm lajowm HazaeH׃ 3.15  Haaraacijm jaacAw dhwpijm bidbar Hamaelaek wHadaat nitnaaH bxxwxxan HabijraaH wHamaelaek wHaamaan jaaxxbw lixxtowt wHaaOijr xxwxxaan naabowkaaH׃ p

3.1  אחר ׀ הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את־המן בן־המדתא האגגי וינשאהו וישם את־כסאו מעל כל־השרים אשר אתו׃ 3.2  וכל־עבדי המלך אשר־בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי־כן צוה־לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה׃ 3.3  ויאמרו עבדי המלך אשר־בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך׃ 3.4  ויהי [באמרם כ] (כאמרם ק) אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי־הגיד להם אשר־הוא יהודי׃ 3.5  וירא המן כי־אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה׃ 3.6  ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי־הגידו לו את־עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את־כל־היהודים אשר בכל־מלכות אחשורוש עם מרדכי׃ 3.7  בחדש הראשון הוא־חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ׀ ליום ומחדש לחדש שנים־עשר הוא־חדש אדר׃ ס 3.8  ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם־אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל־עם ואת־דתי המלך אינם עשים ולמלך אין־שוה להניחם׃ 3.9  אם־על־המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר־כסף אשקול על־ידי עשי המלאכה להביא אל־גנזי המלך׃ 3.10  ויסר המלך את־טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן־המדתא האגגי צרר היהודים׃ 3.11  ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך׃ 3.12  ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל־אשר־צוה המן אל אחשדרפני־המלך ואל־הפחות אשר ׀ על־מדינה ומדינה ואל־שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך׃ 3.13  ונשלוח ספרים ביד הרצים אל־כל־מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את־כל־היהודים מנער ועד־זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים־עשר הוא־חדש אדר ושללם לבוז׃ 3.14  פתשגן הכתב להנתן דת בכל־מדינה ומדינה גלוי לכל־העמים להיות עתדים ליום הזה׃ 3.15  הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה׃ פ

3.1  Ahr Hdbrjm HAlH gdl Hmlk Ahxwrwx At-Hmn bn-HmdtA HAggj wjnxAHw wjxm At-ksAw mOl kl-Hxrjm Axr Atw׃ 3.2  wkl-Obdj Hmlk Axr-bxOr Hmlk krOjm wmxthwjm lHmn kj-kn cwH-lw Hmlk wmrdkj lA jkrO wlA jxthwH׃ 3.3  wjAmrw Obdj Hmlk Axr-bxOr Hmlk lmrdkj mdwO AtH Owbr At mcwt Hmlk׃ 3.4  wjHj [bAmrm k] (kAmrm q) Aljw jwm wjwm wlA xmO AljHm wjgjdw lHmn lrAwt HjOmdw dbrj mrdkj kj-Hgjd lHm Axr-HwA jHwdj׃ 3.5  wjrA Hmn kj-Ajn mrdkj krO wmxthwH lw wjmlA Hmn hmH׃ 3.6  wjbz bOjnjw lxlh jd bmrdkj lbdw kj-Hgjdw lw At-Om mrdkj wjbqx Hmn lHxmjd At-kl-HjHwdjm Axr bkl-mlkwt Ahxwrwx Om mrdkj׃ 3.7  bhdx HrAxwn HwA-hdx njsn bxnt xtjm OxrH lmlk Ahxwrwx Hpjl pwr HwA Hgwrl lpnj Hmn mjwm ljwm wmhdx lhdx xnjm-Oxr HwA-hdx Adr׃ s 3.8  wjAmr Hmn lmlk Ahxwrwx jxnw Om-Ahd mpzr wmprd bjn HOmjm bkl mdjnwt mlkwtk wdtjHm xnwt mkl-Om wAt-dtj Hmlk Ajnm Oxjm wlmlk Ajn-xwH lHnjhm׃ 3.9  Am-Ol-Hmlk Twb jktb lAbdm wOxrt Alpjm kkr-ksp Axqwl Ol-jdj Oxj HmlAkH lHbjA Al-gnzj Hmlk׃ 3.10  wjsr Hmlk At-TbOtw mOl jdw wjtnH lHmn bn-HmdtA HAggj crr HjHwdjm׃ 3.11  wjAmr Hmlk lHmn Hksp ntwn lk wHOm lOxwt bw kTwb bOjnjk׃ 3.12  wjqrAw sprj Hmlk bhdx HrAxwn bxlwxH Oxr jwm bw wjktb kkl-Axr-cwH Hmn Al Ahxdrpnj-Hmlk wAl-Hphwt Axr Ol-mdjnH wmdjnH wAl-xrj Om wOm mdjnH wmdjnH kktbH wOm wOm klxwnw bxm Hmlk Ahxwrx nktb wnhtm bTbOt Hmlk׃ 3.13  wnxlwh sprjm bjd Hrcjm Al-kl-mdjnwt Hmlk lHxmjd lHrg wlAbd At-kl-HjHwdjm mnOr wOd-zqn Tp wnxjm bjwm Ahd bxlwxH Oxr lhdx xnjm-Oxr HwA-hdx Adr wxllm lbwz׃ 3.14  ptxgn Hktb lHntn dt bkl-mdjnH wmdjnH glwj lkl-HOmjm lHjwt Otdjm ljwm HzH׃ 3.15  Hrcjm jcAw dhwpjm bdbr Hmlk wHdt ntnH bxwxn HbjrH wHmlk wHmn jxbw lxtwt wHOjr xwxn nbwkH׃ p

3.1  Post haec rex Asuerus exaltavit Aman filium Amadathi, qui erat de stirpe Agag, et posuit solium eius super omnes principes, quos habebat. 3.2  Cunctique servi regis, qui in foribus palatii versabantur, flectebant genua et adorabant Aman; sic enim praeceperat rex pro illo. Solus Mardochaeus non flectebat genu neque adorabat eum. 3.3  Cui dixerunt pueri regis, qui ad fores palatii praesidebant: “ Cur non observas mandatum regis? ”. 3.4  Cumque hoc crebrius dicerent, et ille nollet audire, nuntiaverunt Aman scire cupientes utrum perseveraret in sententia; dixerat enim eis se esse Iudaeum. 3.5  Cumque Aman experimento probasset quod Mardochaeus non sibi flecteret genu nec se adoraret, iratus est valde 3.6  et pro nihilo duxit in unum Mardochaeum mittere manus suas — audierat enim quod esset gentis Iudaeae — magisque voluit omnem Iudaeorum, qui erant in regno Asueri, perdere nationem. 3.7  Mense primo, cuius vocabulum est Nisan, anno duodecimo regni Asueri, missa est in urnam sors, quae dicitur Phur, coram Aman, quo die et quo mense gens Iudaeorum deberet interfici; et exivit dies tertia decima mensis duodecimi, qui vocatur Adar. 3.8  Dixitque Aman regi Asuero: “ Est populus per omnes provincias regni tui dispersus, segregatus inter populos alienisque utens legibus, quas ceteri non cognoscunt, insuper et regis scita contemnens; non expedit regi, ut det illis requiem. 3.9  Si tibi placet, scriptis decerne, ut pereat, et decem milia talentorum argenti appendam arcariis gazae tuae ”. 3.10  Tulit ergo rex anulum, quo utebatur, de manu sua et dedit eum Aman filio Amadathi de progenie Agag, hosti Iudaeorum. 3.11  Dixitque ad eum: “ Argentum, quod polliceris, tuum sit; de populo age, quod tibi placet ”. 3.12  Vocatique sunt scribae regis mense primo, tertia decima die eius, et scriptum est, ut iusserat Aman, ad omnes satrapas regis et duces provinciarum et principes diversarum gentium, ut quaeque gens legere poterat et audire pro varietate linguarum, ex nomine regis Asueri; et litterae ipsius signatae anulo. 3.13  Missae sunt epistulae per cursores ad universas provincias regis, ut perderent, occiderent atque delerent omnes Iudaeos, a puero usque ad senem, parvulos et mulieres uno die, hoc est tertio decimo mensis duodecimi, qui vocatur Adar, et bona eorum diriperent. 3.14  Exemplar autem epistularum ut lex in omnibus provinciis promulgandum erat, ut scirent omnes populi et pararent se ad praedictam diem. 3.15  Festinabant cursores, qui missi erant, regis imperium explere; statimque in Susan pependit edictum, rege et Aman celebrante convivium, dum civitas ipsa esset conturbata.

4.1  Als nun Mardochai alles erfuhr, was geschehen war, zerriß Mardochai seine Kleider und kleidete sich in Sack und Asche und ging in die Stadt hinein und klagte laut und bitterlich. 4.2  Und er kam bis vor das Königstor; denn es durfte niemand zum Königstor eingehen, der einen Sack anhatte. 4.3  Da war auch in allen Provinzen, wo immer des Königs Wort und Gebot hinkam, unter den Juden große Klage und Fasten und Weinen und Leidtragen, und viele lagen in Säcken und in der Asche. 4.4  Da kamen die Mägde der Esther und ihre Kämmerer und sagten es ihr; und dieses bekümmerte die Königin sehr. Und sie sandte Kleider, damit Mardochai sie anzöge und den Sack von sich legte. Aber er nahm sie nicht an. 4.5  Da rief Esther den Hatach, einen Kämmerer des Königs, den er für sie bestellt hatte, und gab ihm Befehl, bei Mardochai in Erfahrung zu bringen, was das bedeute und warum es geschehe. 4.6  Da ging Hatach zu Mardochai hinaus auf den Platz der Stadt, vor das Königstor. 4.7  Und Mardochai tat ihm alles kund, was ihm begegnet war, auch die genaue Summe Silbers, die Haman versprochen hatte, in der Schatzkammer des Königs darzuwägen als Entgelt für die Vertilgung der Juden. 4.8  Und er gab ihm die Abschrift des Gebots, das betreffs der Vertilgung zu Susan erlassen worden war, damit er es Esther zeige und ihr kundtue und ihr gebiete, zum König hineinzugehen, um seine Gnade zu erflehen und vor seinem Angesicht für ihr Volk zu bitten. 4.9  Da ging Hatach hinein und tat Esther die Worte Mardochais kund. 4.10  Da sprach Esther zu Hatach und befahl ihm, Mardochai zu sagen: 4.11  Alle Knechte des Königs und die Leute in den königlichen Provinzen wissen, daß, wer irgend in den innern Hof zum König hineingeht, es sei Mann oder Weib, ohne gerufen zu sein, nach dem gleichen Gesetz sterben muß, es sei denn, daß der König das goldene Zepter gegen ihn ausstreckt, damit er am Leben bleibe. Ich aber bin nun seit dreißig Tagen nicht gerufen worden, zum König hineinzugehen. 4.12  Als nun Esthers Worte dem Mardochai mitgeteilt wurden, 4.13  ließ Mardochai der Esther antworten: Bilde dir ja nicht ein, daß du vor allen Juden entrinnen werdest, weil du in des Königs Hause bist! 4.14  Denn wenn du unter diesen Umständen schweigst, so wird den Juden von einer andern Seite her Trost und Rettung erstehen, du aber und deines Vaters Haus werden umkommen. Und wer weiß, ob du nicht um dieser Umstände willen zum Königtum gekommen bist? 4.15  Da ließ Esther dem Mardochai antworten: 4.16  So gehe hin, versammle alle Juden, die zu Susan anwesend sind, und fastet für mich, drei Tage lang bei Tag und Nacht, esset und trinket nicht. Auch ich will mit meinen Mägden also fasten, und alsdann will ich zum König hineingehen, wiewohl es nicht nach dem Gesetze ist. Komme ich um, so komme ich um! 4.17  Mardochai ging hin und tat alles ganz so, wie Esther ihm befohlen hatte.

4.1  ὁ δὲ μαρδοχαῖος ἐπιγνοὺς τὸ συντελούμενον διέρρηξεν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἐνεδύσατο σάκκον καὶ κατεπάσατο σποδὸν καὶ ἐκπηδήσας διὰ τῆς πλατείας τῆς πόλεως ἐβόα φωνῇ μεγάλῃ αἴρεται ἔθνος μηδὲν ἠδικηκός 4.2  καὶ ἦλθεν ἕως τῆς πύλης τοῦ βασιλέως καὶ ἔστη οὐ γὰρ ἦν ἐξὸν αὐτῷ εἰσελθεῖν εἰς τὴν αὐλὴν σάκκον ἔχοντι καὶ σποδόν 4.3  καὶ ἐν πάσῃ χώρᾳ οὗ ἐξετίθετο τὰ γράμματα κραυγὴ καὶ κοπετὸς καὶ πένθος μέγα τοῖς ιουδαίοις σάκκον καὶ σποδὸν ἔστρωσαν ἑαυτοῖς 4.4  καὶ εἰσῆλθον αἱ ἅβραι καὶ οἱ εὐνοῦχοι τῆς βασιλίσσης καὶ ἀνήγγειλαν αὐτῇ καὶ ἐταράχθη ἀκούσασα τὸ γεγονὸς καὶ ἀπέστειλεν στολίσαι τὸν μαρδοχαῖον καὶ ἀφελέσθαι αὐτοῦ τὸν σάκκον ὁ δὲ οὐκ ἐπείσθη 4.5  ἡ δὲ εσθηρ προσεκαλέσατο αχραθαῖον τὸν εὐνοῦχον αὐτῆς ὃς παρειστήκει αὐτῇ καὶ ἀπέστειλεν μαθεῖν αὐτῇ παρὰ τοῦ μαρδοχαίου τὸ ἀκριβές 4.6   4.7  ὁ δὲ μαρδοχαῖος ὑπέδειξεν αὐτῷ τὸ γεγονὸς καὶ τὴν ἐπαγγελίαν ἣν ἐπηγγείλατο αμαν τῷ βασιλεῖ εἰς τὴν γάζαν ταλάντων μυρίων ἵνα ἀπολέσῃ τοὺς ιουδαίους 4.8  καὶ τὸ ἀντίγραφον τὸ ἐν σούσοις ἐκτεθὲν ὑπὲρ τοῦ ἀπολέσθαι αὐτοὺς ἔδωκεν αὐτῷ δεῖξαι τῇ εσθηρ καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐντείλασθαι αὐτῇ εἰσελθούσῃ παραιτήσασθαι τὸν βασιλέα καὶ ἀξιῶσαι αὐτὸν περὶ τοῦ λαοῦ μνησθεῖσα ἡμερῶν ταπεινώσεώς σου ὡς ἐτράφης ἐν χειρί μου διότι αμαν ὁ δευτερεύων τῷ βασιλεῖ ἐλάλησεν καθ' ἡμῶν εἰς θάνατον ἐπικάλεσαι τὸν κύριον καὶ λάλησον τῷ βασιλεῖ περὶ ἡμῶν καὶ ῥῦσαι ἡμᾶς ἐκ θανάτου 4.9  εἰσελθὼν δὲ ὁ αχραθαῖος ἐλάλησεν αὐτῇ πάντας τοὺς λόγους τούτους 4.10  εἶπεν δὲ εσθηρ πρὸς αχραθαῖον πορεύθητι πρὸς μαρδοχαῖον καὶ εἰπὸν ὅτι 4.11  τὰ ἔθνη πάντα τῆς βασιλείας γινώσκει ὅτι πᾶς ἄνθρωπος ἢ γυνή ὃς εἰσελεύσεται πρὸς τὸν βασιλέα εἰς τὴν αὐλὴν τὴν ἐσωτέραν ἄκλητος οὐκ ἔστιν αὐτῷ σωτηρία πλὴν ᾧ ἐκτείνει ὁ βασιλεὺς τὴν χρυσῆν ῥάβδον οὗτος σωθήσεται κἀγὼ οὐ κέκλημαι εἰσελθεῖν πρὸς τὸν βασιλέα εἰσὶν αὗται ἡμέραι τριάκοντα 4.12  καὶ ἀπήγγειλεν αχραθαῖος μαρδοχαίῳ πάντας τοὺς λόγους εσθηρ 4.13  καὶ εἶπεν μαρδοχαῖος πρὸς αχραθαῖον πορεύθητι καὶ εἰπὸν αὐτῇ εσθηρ μὴ εἴπῃς σεαυτῇ ὅτι σωθήσῃ μόνη ἐν τῇ βασιλείᾳ παρὰ πάντας τοὺς ιουδαίους 4.14  ὡς ὅτι ἐὰν παρακούσῃς ἐν τούτῳ τῷ καιρῷ ἄλλοθεν βοήθεια καὶ σκέπη ἔσται τοῖς ιουδαίοις σὺ δὲ καὶ ὁ οἶκος τοῦ πατρός σου ἀπολεῖσθε καὶ τίς οἶδεν εἰ εἰς τὸν καιρὸν τοῦτον ἐβασίλευσας 4.15  καὶ ἐξαπέστειλεν εσθηρ τὸν ἥκοντα πρὸς αὐτὴν πρὸς μαρδοχαῖον λέγουσα 4.16  βαδίσας ἐκκλησίασον τοὺς ιουδαίους τοὺς ἐν σούσοις καὶ νηστεύσατε ἐπ' ἐμοὶ καὶ μὴ φάγητε μηδὲ πίητε ἐπὶ ἡμέρας τρεῖς νύκτα καὶ ἡμέραν κἀγὼ δὲ καὶ αἱ ἅβραι μου ἀσιτήσομεν καὶ τότε εἰσελεύσομαι πρὸς τὸν βασιλέα παρὰ τὸν νόμον ἐὰν καὶ ἀπολέσθαι με ᾖ 4.17  καὶ βαδίσας μαρδοχαῖος ἐποίησεν ὅσα ἐνετείλατο αὐτῷ εσθηρ

4.1  o de mardochaios epignoys to synteloymenon dierrehxen ta imatia aytoy kai enedysato sakkon kai katepasato spodon kai ekpehdehsas dia tehs plateias tehs poleohs eboa phohneh megaleh airetai ethnos mehden ehdikehkos 4.2  kai ehlthen eohs tehs pylehs toy basileohs kai esteh oy gar ehn exon aytoh eiselthein eis tehn aylehn sakkon echonti kai spodon 4.3  kai en paseh chohra oy exetitheto ta grammata kraygeh kai kopetos kai penthos mega tois ioydaiois sakkon kai spodon estrohsan eaytois 4.4  kai eisehlthon ai abrai kai oi eynoychoi tehs basilissehs kai anehggeilan ayteh kai etarachtheh akoysasa to gegonos kai apesteilen stolisai ton mardochaion kai aphelesthai aytoy ton sakkon o de oyk epeistheh 4.5  eh de esthehr prosekalesato achrathaion ton eynoychon aytehs os pareistehkei ayteh kai apesteilen mathein ayteh para toy mardochaioy to akribes 4.6   4.7  o de mardochaios ypedeixen aytoh to gegonos kai tehn epaggelian ehn epehggeilato aman toh basilei eis tehn gazan talantohn myriohn ina apoleseh toys ioydaioys 4.8  kai to antigraphon to en soysois ektethen yper toy apolesthai aytoys edohken aytoh deixai teh esthehr kai eipen aytoh enteilasthai ayteh eiselthoyseh paraitehsasthai ton basilea kai axiohsai ayton peri toy laoy mnehstheisa ehmerohn tapeinohseohs soy ohs etraphehs en cheiri moy dioti aman o deytereyohn toh basilei elalehsen kath' ehmohn eis thanaton epikalesai ton kyrion kai lalehson toh basilei peri ehmohn kai rysai ehmas ek thanatoy 4.9  eiselthohn de o achrathaios elalehsen ayteh pantas toys logoys toytoys 4.10  eipen de esthehr pros achrathaion poreythehti pros mardochaion kai eipon oti 4.11  ta ethneh panta tehs basileias ginohskei oti pas anthrohpos eh gyneh os eiseleysetai pros ton basilea eis tehn aylehn tehn esohteran aklehtos oyk estin aytoh sohtehria plehn oh ekteinei o basileys tehn chrysehn rabdon oytos sohthehsetai kagoh oy keklehmai eiselthein pros ton basilea eisin aytai ehmerai triakonta 4.12  kai apehggeilen achrathaios mardochaioh pantas toys logoys esthehr 4.13  kai eipen mardochaios pros achrathaion poreythehti kai eipon ayteh esthehr meh eipehs seayteh oti sohthehseh moneh en teh basileia para pantas toys ioydaioys 4.14  ohs oti ean parakoysehs en toytoh toh kairoh allothen boehtheia kai skepeh estai tois ioydaiois sy de kai o oikos toy patros soy apoleisthe kai tis oiden ei eis ton kairon toyton ebasileysas 4.15  kai exapesteilen esthehr ton ehkonta pros aytehn pros mardochaion legoysa 4.16  badisas ekklehsiason toys ioydaioys toys en soysois kai nehsteysate ep' emoi kai meh phagehte mehde piehte epi ehmeras treis nykta kai ehmeran kagoh de kai ai abrai moy asitehsomen kai tote eiseleysomai pros ton basilea para ton nomon ean kai apolesthai me eh 4.17  kai badisas mardochaios epoiehsen osa eneteilato aytoh esthehr

4.1  וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת־בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתֹוךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה׃ 4.2  וַיָּבֹוא עַד לִפְנֵי שַׁעַר־הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבֹוא אֶל־שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק׃ 4.3  וּבְכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה מְקֹום אֲשֶׁר דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתֹו מַגִּיעַ אֵבֶל גָּדֹול לַיְּהוּדִים וְצֹום וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים׃ 4.4  [וַתְּבֹואֶינָה כ] (וַתָּבֹואנָה ק) נַעֲרֹות אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת־מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקֹּו מֵעָלָיו וְלֹא קִבֵּל׃ 4.5  וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ וַתְּצַוֵּהוּ עַל־מָרְדֳּכָי לָדַעַת מַה־זֶּה וְעַל־מַה־זֶּה׃ 4.6  וַיֵּצֵא הֲתָךְ אֶל־מָרְדֳּכָי אֶל־רְחֹוב הָעִיר אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר־הַמֶּלֶךְ׃ 4.7  וַיַּגֶּד־לֹו מָרְדֳּכַי אֵת כָּל־אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת ׀ פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקֹול עַל־גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ [בַּיְּהוּדִיִּים כ] (בַּיְּהוּדִים ק) לְאַבְּדָם׃ 4.8  וְאֶת־פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב־הַדָּת אֲשֶׁר־נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לֹו לְהַרְאֹות אֶת־אֶסְתֵּר וּלְהַגִּיד לָהּ וּלְצַוֹּות עָלֶיהָ לָבֹוא אֶל־הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן־לֹו וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל־עַמָּהּ׃ 4.9  וַיָּבֹוא הֲתָךְ וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי׃ 4.10  וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ אֶל־מָרְדֳּכָי׃ 4.11  כָּל־עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ יֹודְעִים אֲשֶׁר כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבֹוא־אֶל־הַמֶּלֶךְ אֶל־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא־יִקָּרֵא אַחַת דָּתֹו לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יֹושִׁיט־לֹו הַמֶּלֶךְ אֶת־שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבֹוא אֶל־הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלֹושִׁים יֹום׃ 4.12  וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר׃ פ 4.13  וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל־אֶסְתֵּר אַל־תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית־הַמֶּלֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִים׃ 4.14  כִּי אִם־הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמֹוד לַיְּהוּדִים מִמָּקֹום אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית־אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יֹודֵעַ אִם־לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת׃ 4.15  וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל־מָרְדֳּכָי׃ 4.16  לֵךְ כְּנֹוס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל־תֹּאכְלוּ וְאַל־תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיֹום גַּם־אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבֹוא אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא־כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי׃ 4.17  וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר׃ ס

4.1  wmaardaakaj jaadaO Aaet-kaal-Aaxxaer naOaxaaH wajiqraO maardaakaj Aaet-bgaadaajw wajilbaxx xaq waaAepaer wajeceA btowk HaaOijr wajizOaq zOaaqaaH gdolaaH wmaaraaH׃ 4.2  wajaabowA Oad lipnej xxaOar-Hamaelaek kij Aejn laabowA Aael-xxaOar Hamaelaek bilbwxx xaaq׃ 4.3  wbkaal-mdijnaaH wmdijnaaH mqowm Aaxxaer dbar-Hamaelaek wdaatow magijOa Aebael gaadowl lajHwdijm wcowm wbkij wmisped xaq waaAepaer jucaO laarabijm׃ 4.4  [watbowAaejnaaH k] (wataabowAnaaH q) naOarowt Aaester wsaarijsaejHaa wajagijdw laaH watithalhal HamalkaaH mAod watixxlah bgaadijm lHalbijxx Aaet-maardaakaj wlHaasijr xaqow meOaalaajw wloA qibel׃ 4.5  watiqraaA Aaester laHataak misaarijsej Hamaelaek Aaxxaer HaeOaemijd lpaanaejHaa watcaweHw Oal-maardaakaaj laadaOat maH-zaeH wOal-maH-zaeH׃ 4.6  wajeceA Hataak Aael-maardaakaaj Aael-rhowb HaaOijr Aaxxaer lipnej xxaOar-Hamaelaek׃ 4.7  wajagaed-low maardaakaj Aet kaal-Aaxxaer qaaraaHw wAet paaraaxxat Hakaesaep Aaxxaer Aaamar Haamaan lixxqowl Oal-ginzej Hamaelaek [bajHwdijijm k] (bajHwdijm q) lAabdaam׃ 4.8  wAaet-patxxaegaen ktaab-Hadaat Aaxxaer-nitan bxxwxxaan lHaxxmijdaam naatan low lHarAowt Aaet-Aaester wlHagijd laaH wlcawowt OaalaejHaa laabowA Aael-Hamaelaek lHithanaen-low wlbaqexx milpaanaajw Oal-OamaaH׃ 4.9  wajaabowA Hataak wajaged lAaester Aet dibrej maardaakaaj׃ 4.10  watoAmaer Aaester laHataak watcaweHw Aael-maardaakaaj׃ 4.11  kaal-Oabdej Hamaelaek wOam-mdijnowt Hamaelaek jowdOijm Aaxxaer kaal-Aijxx wAixxaaH Aaxxaer jaabowA-Aael-Hamaelaek Aael-Haehaacer Hapnijmijt Aaxxaer loA-jiqaareA Aahat daatow lHaamijt lbad meAaxxaer jowxxijT-low Hamaelaek Aaet-xxarbijT HazaaHaab whaajaaH waAanij loA niqreAtij laabowA Aael-Hamaelaek zaeH xxlowxxijm jowm׃ 4.12  wajagijdw lmaardaakaaj Aet dibrej Aaester׃ p 4.13  wajoAmaer maardaakaj lHaaxxijb Aael-Aaester Aal-tdamij bnapxxek lHimaaleT bejt-Hamaelaek mikaal-HajHwdijm׃ 4.14  kij Aim-Haharexx taharijxxij baaOet HazoAt raewah wHacaalaaH jaOamowd lajHwdijm mimaaqowm Aaher wAat wbejt-Aaabijk toAbedw wmij jowdeOa Aim-lOet kaazoAt HigaOat lamalkwt׃ 4.15  watoAmaer Aaester lHaaxxijb Aael-maardaakaaj׃ 4.16  lek knows Aaet-kaal-HajHwdijm HanimcAijm bxxwxxaan wcwmw Oaalaj wAal-toAklw wAal-tixxtw xxloxxaet jaamijm lajlaaH waajowm gam-Aanij wnaOarotaj Aaacwm ken wbken AaabowA Aael-Hamaelaek Aaxxaer loA-kadaat wkaAaxxaer Aaabadtij Aaabaadtij׃ 4.17  wajaOabor maardaakaaj wajaOax kkol Aaxxaer-ciwtaaH Oaalaajw Aaester׃ s

4.1  ומרדכי ידע את־כל־אשר נעשה ויקרע מרדכי את־בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה׃ 4.2  ויבוא עד לפני שער־המלך כי אין לבוא אל־שער המלך בלבוש שק׃ 4.3  ובכל־מדינה ומדינה מקום אשר דבר־המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים׃ 4.4  [ותבואינה כ] (ותבואנה ק) נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את־מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל׃ 4.5  ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על־מרדכי לדעת מה־זה ועל־מה־זה׃ 4.6  ויצא התך אל־מרדכי אל־רחוב העיר אשר לפני שער־המלך׃ 4.7  ויגד־לו מרדכי את כל־אשר קרהו ואת ׀ פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על־גנזי המלך [ביהודיים כ] (ביהודים ק) לאבדם׃ 4.8  ואת־פתשגן כתב־הדת אשר־נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את־אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל־המלך להתחנן־לו ולבקש מלפניו על־עמה׃ 4.9  ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי׃ 4.10  ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל־מרדכי׃ 4.11  כל־עבדי המלך ועם־מדינות המלך יודעים אשר כל־איש ואשה אשר יבוא־אל־המלך אל־החצר הפנימית אשר לא־יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט־לו המלך את־שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל־המלך זה שלושים יום׃ 4.12  ויגידו למרדכי את דברי אסתר׃ פ 4.13  ויאמר מרדכי להשיב אל־אסתר אל־תדמי בנפשך להמלט בית־המלך מכל־היהודים׃ 4.14  כי אם־החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית־אביך תאבדו ומי יודע אם־לעת כזאת הגעת למלכות׃ 4.15  ותאמר אסתר להשיב אל־מרדכי׃ 4.16  לך כנוס את־כל־היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל־תאכלו ואל־תשתו שלשת ימים לילה ויום גם־אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל־המלך אשר לא־כדת וכאשר אבדתי אבדתי׃ 4.17  ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר־צותה עליו אסתר׃ ס

4.1  wmrdkj jdO At-kl-Axr nOxH wjqrO mrdkj At-bgdjw wjlbx xq wApr wjcA btwk HOjr wjzOq zOqH gdlH wmrH׃ 4.2  wjbwA Od lpnj xOr-Hmlk kj Ajn lbwA Al-xOr Hmlk blbwx xq׃ 4.3  wbkl-mdjnH wmdjnH mqwm Axr dbr-Hmlk wdtw mgjO Abl gdwl ljHwdjm wcwm wbkj wmspd xq wApr jcO lrbjm׃ 4.4  [wtbwAjnH k] (wtbwAnH q) nOrwt Astr wsrjsjH wjgjdw lH wtthlhl HmlkH mAd wtxlh bgdjm lHlbjx At-mrdkj wlHsjr xqw mOljw wlA qbl׃ 4.5  wtqrA Astr lHtk msrjsj Hmlk Axr HOmjd lpnjH wtcwHw Ol-mrdkj ldOt mH-zH wOl-mH-zH׃ 4.6  wjcA Htk Al-mrdkj Al-rhwb HOjr Axr lpnj xOr-Hmlk׃ 4.7  wjgd-lw mrdkj At kl-Axr qrHw wAt prxt Hksp Axr Amr Hmn lxqwl Ol-gnzj Hmlk [bjHwdjjm k] (bjHwdjm q) lAbdm׃ 4.8  wAt-ptxgn ktb-Hdt Axr-ntn bxwxn lHxmjdm ntn lw lHrAwt At-Astr wlHgjd lH wlcwwt OljH lbwA Al-Hmlk lHthnn-lw wlbqx mlpnjw Ol-OmH׃ 4.9  wjbwA Htk wjgd lAstr At dbrj mrdkj׃ 4.10  wtAmr Astr lHtk wtcwHw Al-mrdkj׃ 4.11  kl-Obdj Hmlk wOm-mdjnwt Hmlk jwdOjm Axr kl-Ajx wAxH Axr jbwA-Al-Hmlk Al-Hhcr Hpnjmjt Axr lA-jqrA Aht dtw lHmjt lbd mAxr jwxjT-lw Hmlk At-xrbjT HzHb whjH wAnj lA nqrAtj lbwA Al-Hmlk zH xlwxjm jwm׃ 4.12  wjgjdw lmrdkj At dbrj Astr׃ p 4.13  wjAmr mrdkj lHxjb Al-Astr Al-tdmj bnpxk lHmlT bjt-Hmlk mkl-HjHwdjm׃ 4.14  kj Am-Hhrx thrjxj bOt HzAt rwh wHclH jOmwd ljHwdjm mmqwm Ahr wAt wbjt-Abjk tAbdw wmj jwdO Am-lOt kzAt HgOt lmlkwt׃ 4.15  wtAmr Astr lHxjb Al-mrdkj׃ 4.16  lk knws At-kl-HjHwdjm HnmcAjm bxwxn wcwmw Olj wAl-tAklw wAl-txtw xlxt jmjm ljlH wjwm gm-Anj wnOrtj Acwm kn wbkn AbwA Al-Hmlk Axr lA-kdt wkAxr Abdtj Abdtj׃ 4.17  wjObr mrdkj wjOx kkl Axr-cwtH Oljw Astr׃ s

4.1  Cum comperisset Mardochaeus omnia, quae acciderant, scidit vestimenta sua et indutus est sacco spargens cinerem capiti. Et in platea mediae civitatis voce magna et amara clamabat 4.2  usque ad fores palatii gradiens; non enim erat licitum indutum sacco aulam regis intrare. 4.3  In omnibus quoque provinciis, quocumque edictum et dogma regis pervenerat, planctus ingens erat apud Iudaeos, ieiunium, ululatus et fletus, sacco et cinere multis pro strato utentibus. 4.4  Ingressae sunt autem puellae Esther et eunuchi nuntiaveruntque ei. Quod audiens consternata est valde et misit vestem, ut, ablato sacco, induerent eum; quam accipere noluit. 4.5  Accitoque Athach eunucho, quem rex ministrum ei dederat, praecepit ei, ut iret ad Mardochaeum et disceret ab eo cur hoc faceret. 4.6  Egressusque Athach ivit ad Mardochaeum stantem in platea civitatis ante ostium palatii. 4.7  Qui indicavit ei omnia, quae ei acciderant, quantum Aman promisisset, ut in thesauros regis pro Iudaeorum nece inferret argentum. 4.8  Exemplar quoque edicti, quod pendebat in Susan ad perdendum eos, dedit ei, ut reginae ostenderet et moneret eam, ut intraret ad regem et deprecaretur eum et rogaret pro populo suo. 4.9  Regressus Athach nuntiavit Esther omnia, quae Mardochaeus dixerat. 4.10  Quae respondit ei et iussit, ut diceret Mardochaeo: 4.11  “ Omnes servi regis et cunctae, quae sub dicione eius sunt, norunt provinciae, quod cuique sive viro sive mulieri, qui non vocatus interius atrium regis intraverit, una lex sit, ut statim interficiatur, nisi forte rex auream virgam ad eum tetenderit, ut possit vivere; ego autem triginta iam diebus non sum vocata ad regem ”. 4.12  Quod cum audisset Mardochaeus, 4.13  rursum mandavit Esther dicens: “ Ne putes quod animam tuam tantum liberes, quia in domo regis es, prae cunctis Iudaeis. 4.14  Si enim nunc silueris, aliunde Iudaeis liberatio et salvatio exsurget, et tu et domus patris tui peribitis; et quis novit utrum idcirco ad regnum veneris, ut in tali tempore parareris? ”. 4.15  Rursumque Esther haec Mardochaeo verba mandavit: 4.16  “ Vade et congrega omnes Iudaeos, qui in Susan reperiuntur; et ieiunate pro me. Non comedatis et non bibatis tribus diebus et tribus noctibus, et ego cum ancillis meis similiter ieiunabo; et tunc ingrediar ad regem contra legem faciens; si pereo, pereo ”. 4.17  Ivit itaque Mardochaeus et fecit omnia, quae ei Esther mandaverat.

5.1  Und am dritten Tage legte Esther ihre königliche Kleidung an und stellte sich in den innern Hof am Hause des Königs, dem Hause des Königs gegenüber, während der König auf seinem königlichen Throne im königlichen Hause saß, gegenüber dem Eingang zum Hause. 5.2  Als nun der König die Königin Esther im Hofe stehen sah, fand sie Gnade vor seinen Augen; denn der König streckte das goldene Zepter in seiner Hand Esther entgegen. Da trat Esther herzu und rührte die Spitze des Zepters an. 5.3  Da sprach der König zu ihr: Was hast du, Königin Esther, und was forderst du? Es soll dir gewährt werden, und wäre es auch die Hälfte des Königreichs! 5.4  Esther sprach: Gefällt es dem König, so komme der König heute mit Haman zu dem Mahl, das ich ihm zubereitet habe! 5.5  Der König sprach: Sorget dafür, daß Haman eilends tue, was Esther gesagt hat! Als nun der König und Haman zu dem Mahl kamen, welches Esther zugerichtet hatte, 5.6  sprach der König zu Esther beim Weingelage: Was bittest du, Esther? Es soll dir gegeben werden! Und was forderst du? Wäre es auch die Hälfte des Königreichs, es soll geschehen! 5.7  Da antwortete Esther und sprach: Meine Bitte und mein Begehren ist: 5.8  Habe ich Gnade gefunden vor dem König, und gefällt es dem König, mir meine Bitte zu gewähren und meinen Wunsch zu erfüllen, so komme der König mit Haman zu dem Mahl, das ich für sie zurichten will; dann will ich morgen tun, was der König gesagt hat! 5.9  Da ging Haman an jenem Tage fröhlich und guten Mutes hinaus. Aber als Haman den Mardochai im Königstore sah, wie er nicht aufstand, noch sich vor ihm verbeugte, ward er voll Zorn über Mardochai. 5.10  Doch Haman überwand sich; als er aber heimkam, sandte er hin und ließ seine Freunde und sein Weib Seres holen. 5.11  Und Haman zählte ihnen die Herrlichkeit seines Reichtums auf und die Menge seiner Söhne und wie ihn der König so gar groß gemacht und ihn über die Fürsten und Knechte erhoben habe. 5.12  Auch sprach Haman: Und die Königin Esther hat niemand mit dem König zum Mahle kommen lassen, das sie zugerichtet hat, als mich, und ich bin auch morgen mit dem König zu ihr geladen! 5.13  Aber das alles befriedigt mich nicht, solange ich Mardochai, den Juden, im Königstor sitzen sehe. 5.14  Da sprachen sein Weib Seres und alle seine Freunde zu ihm: Man soll einen Galgen machen, fünfzig Ellen hoch; dann sage du morgen dem König, daß man Mardochai daran hängen soll, so kannst du fröhlich mit dem König zum Mahl gehen. Das gefiel Haman wohl, und er ließ den Galgen zurichten.

5.1   5.2   5.3  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς τί θέλεις εσθηρ καὶ τί σού ἐστιν τὸ ἀξίωμα ἕως τοῦ ἡμίσους τῆς βασιλείας μου καὶ ἔσται σοι 5.4  εἶπεν δὲ εσθηρ ἡμέρα μου ἐπίσημος σήμερόν ἐστιν εἰ οὖν δοκεῖ τῷ βασιλεῖ ἐλθάτω καὶ αὐτὸς καὶ αμαν εἰς τὴν δοχήν ἣν ποιήσω σήμερον 5.5  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς κατασπεύσατε αμαν ὅπως ποιήσωμεν τὸν λόγον εσθηρ καὶ παραγίνονται ἀμφότεροι εἰς τὴν δοχήν ἣν εἶπεν εσθηρ 5.6  ἐν δὲ τῷ πότῳ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς εσθηρ τί ἐστιν βασίλισσα εσθηρ καὶ ἔσται σοι ὅσα ἀξιοῖς 5.7  καὶ εἶπεν τὸ αἴτημά μου καὶ τὸ ἀξίωμά μου 5.8  εἰ εὗρον χάριν ἐνώπιον τοῦ βασιλέως ἐλθάτω ὁ βασιλεὺς καὶ αμαν ἐπὶ τὴν αὔριον εἰς τὴν δοχήν ἣν ποιήσω αὐτοῖς καὶ αὔριον ποιήσω τὰ αὐτά 5.9  καὶ ἐξῆλθεν ὁ αμαν ἀπὸ τοῦ βασιλέως ὑπερχαρὴς εὐφραινόμενος ἐν δὲ τῷ ἰδεῖν αμαν μαρδοχαῖον τὸν ιουδαῖον ἐν τῇ αὐλῇ ἐθυμώθη σφόδρα 5.10  καὶ εἰσελθὼν εἰς τὰ ἴδια ἐκάλεσεν τοὺς φίλους καὶ ζωσαραν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ 5.11  καὶ ὑπέδειξεν αὐτοῖς τὸν πλοῦτον αὐτοῦ καὶ τὴν δόξαν ἣν ὁ βασιλεὺς αὐτῷ περιέθηκεν καὶ ὡς ἐποίησεν αὐτὸν πρωτεύειν καὶ ἡγεῖσθαι τῆς βασιλείας 5.12  καὶ εἶπεν αμαν οὐ κέκληκεν ἡ βασίλισσα μετὰ τοῦ βασιλέως οὐδένα εἰς τὴν δοχὴν ἀλλ' ἢ ἐμέ καὶ εἰς τὴν αὔριον κέκλημαι 5.13  καὶ ταῦτά μοι οὐκ ἀρέσκει ὅταν ἴδω μαρδοχαῖον τὸν ιουδαῖον ἐν τῇ αὐλῇ 5.14  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ζωσαρα ἡ γυνὴ αὐτοῦ καὶ οἱ φίλοι κοπήτω σοι ξύλον πηχῶν πεντήκοντα ὄρθρου δὲ εἰπὸν τῷ βασιλεῖ καὶ κρεμασθήτω μαρδοχαῖος ἐπὶ τοῦ ξύλου σὺ δὲ εἴσελθε εἰς τὴν δοχὴν σὺν τῷ βασιλεῖ καὶ εὐφραίνου καὶ ἤρεσεν τὸ ῥῆμα τῷ αμαν καὶ ἡτοιμάσθη τὸ ξύλον

5.1   5.2   5.3  kai eipen o basileys ti theleis esthehr kai ti soy estin to axiohma eohs toy ehmisoys tehs basileias moy kai estai soi 5.4  eipen de esthehr ehmera moy episehmos sehmeron estin ei oyn dokei toh basilei elthatoh kai aytos kai aman eis tehn dochehn ehn poiehsoh sehmeron 5.5  kai eipen o basileys kataspeysate aman opohs poiehsohmen ton logon esthehr kai paraginontai amphoteroi eis tehn dochehn ehn eipen esthehr 5.6  en de toh potoh eipen o basileys pros esthehr ti estin basilissa esthehr kai estai soi osa axiois 5.7  kai eipen to aitehma moy kai to axiohma moy 5.8  ei eyron charin enohpion toy basileohs elthatoh o basileys kai aman epi tehn ayrion eis tehn dochehn ehn poiehsoh aytois kai ayrion poiehsoh ta ayta 5.9  kai exehlthen o aman apo toy basileohs ypercharehs eyphrainomenos en de toh idein aman mardochaion ton ioydaion en teh ayleh ethymohtheh sphodra 5.10  kai eiselthohn eis ta idia ekalesen toys philoys kai zohsaran tehn gynaika aytoy 5.11  kai ypedeixen aytois ton ployton aytoy kai tehn doxan ehn o basileys aytoh periethehken kai ohs epoiehsen ayton prohteyein kai ehgeisthai tehs basileias 5.12  kai eipen aman oy keklehken eh basilissa meta toy basileohs oydena eis tehn dochehn all' eh eme kai eis tehn ayrion keklehmai 5.13  kai tayta moi oyk areskei otan idoh mardochaion ton ioydaion en teh ayleh 5.14  kai eipen pros ayton zohsara eh gyneh aytoy kai oi philoi kopehtoh soi xylon pehchohn pentehkonta orthroy de eipon toh basilei kai kremasthehtoh mardochaios epi toy xyloy sy de eiselthe eis tehn dochehn syn toh basilei kai eyphrainoy kai ehresen to rehma toh aman kai ehtoimastheh to xylon

5.1  וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית־הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ יֹושֵׁב עַל־כִּסֵּא מַלְכוּתֹו בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת׃ 5.2  וַיְהִי כִרְאֹות הַמֶּלֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו וַיֹּושֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת־שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַתִּקְרַב אֶסְתֵּר וַתִּגַּע בְּרֹאשׁ הַשַּׁרְבִיט׃ ס 5.3  וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה־לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ׃ 5.4  וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב יָבֹוא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיֹּום אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לֹו׃ 5.5  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַהֲרוּ אֶת־הָמָן לַעֲשֹׂות אֶת־דְּבַר אֶסְתֵּר וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה אֶסְתֵּר׃ 5.6  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה־שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ׃ 5.7  וַתַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי׃ 5.8  אִם־מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב לָתֵת אֶת־שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשֹׂות אֶת־בַּקָּשָׁתִי יָבֹוא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ׃ 5.9  וַיֵּצֵא הָמָן בַּיֹּום הַהוּא שָׂמֵחַ וְטֹוב לֵב וְכִרְאֹות הָמָן אֶת־מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְלֹא־קָם וְלֹא־זָע מִמֶּנּוּ וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל־מָרְדֳּכַי חֵמָה׃ 5.10  וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבֹוא אֶל־בֵּיתֹו וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת־אֹהֲבָיו וְאֶת־זֶרֶשׁ אִשְׁתֹּו׃ 5.11  וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת־כְּבֹוד עָשְׁרֹו וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר גִּדְּלֹו הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאֹו עַל־הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ׃ 5.12  וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא־הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשָׂתָה כִּי אִם־אֹותִי וְגַם־לְמָחָר אֲנִי קָרוּא־לָהּ עִם־הַמֶּלֶךְ׃ 5.13  וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל־עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת־מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יֹושֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ׃ 5.14  וַתֹּאמֶר לֹו זֶרֶשׁ אִשְׁתֹּו וְכָל־אֹהֲבָיו יַעֲשׂוּ־עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּבַבֹּקֶר ׀ אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת־מָרְדֳּכַי עָלָיו וּבֹא־עִם־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הָמָן וַיַּעַשׂ הָעֵץ׃ פ

5.1  wajHij bajowm Haxxlijxxij watilbaxx Aaester malkwt wataOamod bahacar bejt-Hamaelaek Hapnijmijt nokah bejt Hamaelaek wHamaelaek jowxxeb Oal-kiseA malkwtow bbejt Hamalkwt nokah paetah Habaajit׃ 5.2  wajHij kirAowt Hamaelaek Aaet-Aaester HamalkaaH Oomaedaet baehaacer naaxAaaH hen bOejnaajw wajowxxaeT Hamaelaek lAaester Aaet-xxarbijT HazaaHaab Aaxxaer bjaadow watiqrab Aaester watigaO broAxx HaxxarbijT׃ s 5.3  wajoAmaer laaH Hamaelaek maH-laak Aaester HamalkaaH wmaH-baqaaxxaatek Oad-hacij Hamalkwt wjinaaten laak׃ 5.4  watoAmaer Aaester Aim-Oal-Hamaelaek Towb jaabowA Hamaelaek wHaamaan Hajowm Aael-HamixxtaeH Aaxxaer-Oaaxijtij low׃ 5.5  wajoAmaer Hamaelaek maHarw Aaet-Haamaan laOaxowt Aaet-dbar Aaester wajaaboA Hamaelaek wHaamaan Aael-HamixxtaeH Aaxxaer-OaaxtaaH Aaester׃ 5.6  wajoAmaer Hamaelaek lAaester bmixxteH Hajajin maH-xxAelaatek wjinaaten laak wmaH-baqaaxxaatek Oad-hacij Hamalkwt wteOaax׃ 5.7  wataOan Aaester watoAmar xxAelaatij wbaqaaxxaatij׃ 5.8  Aim-maacaaAtij hen bOejnej Hamaelaek wAim-Oal-Hamaelaek Towb laatet Aaet-xxAelaatij wlaOaxowt Aaet-baqaaxxaatij jaabowA Hamaelaek wHaamaan Aael-HamixxtaeH Aaxxaer AaeOaexaeH laaHaem wmaahaar AaeOaexaeH kidbar Hamaelaek׃ 5.9  wajeceA Haamaan bajowm HaHwA xaameha wTowb leb wkirAowt Haamaan Aaet-maardaakaj bxxaOar Hamaelaek wloA-qaam wloA-zaaO mimaenw wajimaaleA Haamaan Oal-maardaakaj hemaaH׃ 5.10  wajitAapaq Haamaan wajaabowA Aael-bejtow wajixxlah wajaabeA Aaet-AoHabaajw wAaet-zaeraexx Aixxtow׃ 5.11  wajsaper laaHaem Haamaan Aaet-kbowd Oaaxxrow wrob baanaajw wAet kaal-Aaxxaer gidlow Hamaelaek wAet Aaxxaer nixAow Oal-Haxaarijm wOabdej Hamaelaek׃ 5.12  wajoAmaer Haamaan Aap loA-HebijAaaH Aaester HamalkaaH Oim-Hamaelaek Aael-HamixxtaeH Aaxxaer-OaaxaataaH kij Aim-Aowtij wgam-lmaahaar Aanij qaarwA-laaH Oim-Hamaelaek׃ 5.13  wkaal-zaeH Aejnaenw xxowaeH lij bkaal-Oet Aaxxaer Aanij roAaeH Aaet-maardaakaj HajHwdij jowxxeb bxxaOar Hamaelaek׃ 5.14  watoAmaer low zaeraexx Aixxtow wkaal-AoHabaajw jaOaxw-Oec gaaboHa hamixxijm AamaaH wbaboqaer Aaemor lamaelaek wjitlw Aaet-maardaakaj Oaalaajw wboA-Oim-Hamaelaek Aael-HamixxtaeH xaameha wajijTab Hadaabaar lipnej Haamaan wajaOax HaaOec׃ p

5.1  ויהי ׀ ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית־המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על־כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית׃ 5.2  ויהי כראות המלך את־אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את־שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט׃ ס 5.3  ויאמר לה המלך מה־לך אסתר המלכה ומה־בקשתך עד־חצי המלכות וינתן לך׃ 5.4  ותאמר אסתר אם־על־המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל־המשתה אשר־עשיתי לו׃ 5.5  ויאמר המלך מהרו את־המן לעשות את־דבר אסתר ויבא המלך והמן אל־המשתה אשר־עשתה אסתר׃ 5.6  ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה־שאלתך וינתן לך ומה־בקשתך עד־חצי המלכות ותעש׃ 5.7  ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי׃ 5.8  אם־מצאתי חן בעיני המלך ואם־על־המלך טוב לתת את־שאלתי ולעשות את־בקשתי יבוא המלך והמן אל־המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך׃ 5.9  ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את־מרדכי בשער המלך ולא־קם ולא־זע ממנו וימלא המן על־מרדכי חמה׃ 5.10  ויתאפק המן ויבוא אל־ביתו וישלח ויבא את־אהביו ואת־זרש אשתו׃ 5.11  ויספר להם המן את־כבוד עשרו ורב בניו ואת כל־אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על־השרים ועבדי המלך׃ 5.12  ויאמר המן אף לא־הביאה אסתר המלכה עם־המלך אל־המשתה אשר־עשתה כי אם־אותי וגם־למחר אני קרוא־לה עם־המלך׃ 5.13  וכל־זה איננו שוה לי בכל־עת אשר אני ראה את־מרדכי היהודי יושב בשער המלך׃ 5.14  ותאמר לו זרש אשתו וכל־אהביו יעשו־עץ גבה חמשים אמה ובבקר ׀ אמר למלך ויתלו את־מרדכי עליו ובא־עם־המלך אל־המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ׃ פ

5.1  wjHj bjwm Hxljxj wtlbx Astr mlkwt wtOmd bhcr bjt-Hmlk Hpnjmjt nkh bjt Hmlk wHmlk jwxb Ol-ksA mlkwtw bbjt Hmlkwt nkh pth Hbjt׃ 5.2  wjHj krAwt Hmlk At-Astr HmlkH Omdt bhcr nxAH hn bOjnjw wjwxT Hmlk lAstr At-xrbjT HzHb Axr bjdw wtqrb Astr wtgO brAx HxrbjT׃ s 5.3  wjAmr lH Hmlk mH-lk Astr HmlkH wmH-bqxtk Od-hcj Hmlkwt wjntn lk׃ 5.4  wtAmr Astr Am-Ol-Hmlk Twb jbwA Hmlk wHmn Hjwm Al-HmxtH Axr-Oxjtj lw׃ 5.5  wjAmr Hmlk mHrw At-Hmn lOxwt At-dbr Astr wjbA Hmlk wHmn Al-HmxtH Axr-OxtH Astr׃ 5.6  wjAmr Hmlk lAstr bmxtH Hjjn mH-xAltk wjntn lk wmH-bqxtk Od-hcj Hmlkwt wtOx׃ 5.7  wtOn Astr wtAmr xAltj wbqxtj׃ 5.8  Am-mcAtj hn bOjnj Hmlk wAm-Ol-Hmlk Twb ltt At-xAltj wlOxwt At-bqxtj jbwA Hmlk wHmn Al-HmxtH Axr AOxH lHm wmhr AOxH kdbr Hmlk׃ 5.9  wjcA Hmn bjwm HHwA xmh wTwb lb wkrAwt Hmn At-mrdkj bxOr Hmlk wlA-qm wlA-zO mmnw wjmlA Hmn Ol-mrdkj hmH׃ 5.10  wjtApq Hmn wjbwA Al-bjtw wjxlh wjbA At-AHbjw wAt-zrx Axtw׃ 5.11  wjspr lHm Hmn At-kbwd Oxrw wrb bnjw wAt kl-Axr gdlw Hmlk wAt Axr nxAw Ol-Hxrjm wObdj Hmlk׃ 5.12  wjAmr Hmn Ap lA-HbjAH Astr HmlkH Om-Hmlk Al-HmxtH Axr-OxtH kj Am-Awtj wgm-lmhr Anj qrwA-lH Om-Hmlk׃ 5.13  wkl-zH Ajnnw xwH lj bkl-Ot Axr Anj rAH At-mrdkj HjHwdj jwxb bxOr Hmlk׃ 5.14  wtAmr lw zrx Axtw wkl-AHbjw jOxw-Oc gbH hmxjm AmH wbbqr Amr lmlk wjtlw At-mrdkj Oljw wbA-Om-Hmlk Al-HmxtH xmh wjjTb Hdbr lpnj Hmn wjOx HOc׃ p

5.1  Et factum est die tertio, induta Esther regalibus vestimentis ste tit in atrio domus regiae, quod erat interius contra basilicam regis. At ille sedebat super solium suum in consistorio palatii contra ostium domus. 5.2  Et factum est, cum vidisset Esther reginam stantem, placuit oculis eius, et extendit contra eam virgam auream, quam tenebat manu; quae accedens tetigit summitatem virgae eius. 5.3  Dixitque ad eam rex: “ Quid vis, Esther regina? Quae est petitio tua? Etiamsi dimidiam partem regni petieris, dabitur tibi ”. 5.4  At illa respondit: “ Si regi placet, obsecro, ut venias ad me hodie et Aman tecum ad convivium, quod paravi ”. 5.5  Statimque rex: “ Vocate, inquit, cito Aman, ut fiat verbum Esther ”. Venerunt itaque rex et Aman ad convivium, quod eis regina paraverat. 5.6  Dixitque ei rex, postquam vinum biberat: “ Quid petis, ut detur tibi, et pro qua re postulas? Etiamsi dimidiam partem regni mei petieris, impetrabis ”. 5.7  Cui respondit Esther: “ Petitio mea et preces: 5.8  Si inveni in conspectu regis gratiam, et si regi placet, ut det mihi, quod postulo, et meam impleat petitionem, veniat rex et Aman ad convivium, quod parabo eis, et cras faciam secundum verbum regis ”. 5.9  Egressus est itaque illo die Aman laetus et alacer corde. Cumque vidisset Mardochaeum sedentem in foribus palatii, et non solum non assurrexisse sibi, sed nec motum quidem de loco sessionis suae, indignatus est valde. 5.10  Et, dissimulata ira, reversus in domum suam convocavit ad se amicos suos et Zares uxorem suam 5.11  et exposuit illis magnitudinem divitiarum suarum filiorumque turbam, et quanta eum gloria super omnes principes et servos suos rex elevasset. 5.12  Et post haec ait: “ Regina quoque Esther nullum alium vocavit ad convivium cum rege praeter me; apud quam etiam cras cum rege pransurus sum. 5.13  Et, cum omnia haec habeam, nihil me habere puto, quamdiu videro Mardochaeum Iudaeum sedentem in foribus regis ”. 5.14  Responderuntque ei Zares uxor eius et ceteri amici: “ Iube parari excelsam trabem habentem altitudinis quinquaginta cubitos et dic mane regi, ut appendatur super eam Mardochaeus; et sic ibis cum rege laetus ad convivium ”. Placuit ei consilium et iussit excelsam parari trabem.

6.1  In derselben Nacht konnte der König nicht schlafen, und er ließ das Buch der Denkwürdigkeiten, die Chronik, herbringen; daraus wurde dem Könige vorgelesen. 6.2  Da fand sich, daß darin geschrieben war, wie Mardochai angezeigt habe, daß Bigtana und Teres, die beiden Kämmerer des Königs, die an der Schwelle hüteten, darnach getrachtet hatten, Hand an den König Ahasveros zu legen. 6.3  Und der König sprach: Was für Ehre und Würde haben wir dafür Mardochai zuteilwerden lassen? Da sprachen die Knappen des Königs, die ihm dienten: Man hat ihm gar nichts gegeben! 6.4  Und der König fragte: Wer ist im Hofe? Nun war Haman gerade in den äußern Hof des königlichen Hauses gekommen, um dem König zu sagen, er solle Mardochai an den Galgen hängen lassen, den er für ihn bereitet hatte. 6.5  Da sprachen des Königs Knappen zu ihm: Siehe, Haman steht im Hof! Der König sprach: Er soll hereinkommen! 6.6  Als nun Haman hereinkam, sprach der König zu ihm: Was soll man dem Manne tun, den der König gern ehren wollte? Haman aber dachte in seinem Herzen: Wem anders sollte der König Ehre erweisen wollen als mir? 6.7  Und Haman sprach zum König: Für den Mann, welchen der König gern ehren wollte, 6.8  soll man ein königliches Kleid, welches der König selbst getragen hat, herbringen und ein Pferd, darauf der König reitet und auf dessen Kopf eine königliche Krone gesetzt worden ist. 6.9  Und man soll das Kleid und das Pferd den Händen eines der vornehmsten Fürsten des Königs übergeben, damit man den Mann bekleide, welchen der König gern ehren wollte, und ihn auf dem Pferde in den Gassen der Stadt umherführen und vor ihm her ausrufen lassen: So tut man dem Manne, den der König gern ehren will! 6.10  Da sprach der König zu Haman: Eile, nimm das Kleid und das Pferd, wie du gesagt hast, und tue also mit Mardochai, dem Juden, der vor dem Königstor sitzt; es soll nichts fehlen von allem, was du gesagt hast! 6.11  Da nahm Haman das Kleid und das Pferd und bekleidete Mardochai und führte ihn auf die Gassen der Stadt und rief vor ihm her: So tut man dem Manne, den der König gern ehren will! 6.12  Darauf kehrte Mardochai zum Königstor zurück; Haman aber eilte traurig und mit verhülltem Haupte nach Hause. 6.13  Und Haman erzählte seinem Weibe Seres und allen seinen Freunden alles, was ihm begegnet war. Da sprachen seine Weisen und sein Weib Seres zu ihm: Wenn Mardochai, vor dem du zu fallen angefangen hast, von dem Samen der Juden ist, so vermagst du nichts wider ihn, sondern du wirst gänzlich vor ihm fallen! 6.14  Während sie aber noch mit ihm redeten, kamen die Kämmerer des Königs und beeilten sich, Haman zu dem Mahle zu bringen, welches Esther zugerichtet hatte.

6.1  ὁ δὲ κύριος ἀπέστησεν τὸν ὕπνον ἀπὸ τοῦ βασιλέως τὴν νύκτα ἐκείνην καὶ εἶπεν τῷ διδασκάλῳ αὐτοῦ εἰσφέρειν γράμματα μνημόσυνα τῶν ἡμερῶν ἀναγινώσκειν αὐτῷ 6.2  εὗρεν δὲ τὰ γράμματα τὰ γραφέντα περὶ μαρδοχαίου ὡς ἀπήγγειλεν τῷ βασιλεῖ περὶ τῶν δύο εὐνούχων τοῦ βασιλέως ἐν τῷ φυλάσσειν αὐτοὺς καὶ ζητῆσαι ἐπιβαλεῖν τὰς χεῖρας ἀρταξέρξῃ 6.3  εἶπεν δὲ ὁ βασιλεύς τίνα δόξαν ἢ χάριν ἐποιήσαμεν τῷ μαρδοχαίῳ καὶ εἶπαν οἱ διάκονοι τοῦ βασιλέως οὐκ ἐποίησας αὐτῷ οὐδέν 6.4  ἐν δὲ τῷ πυνθάνεσθαι τὸν βασιλέα περὶ τῆς εὐνοίας μαρδοχαίου ἰδοὺ αμαν ἐν τῇ αὐλῇ εἶπεν δὲ ὁ βασιλεύς τίς ἐν τῇ αὐλῇ ὁ δὲ αμαν εἰσῆλθεν εἰπεῖν τῷ βασιλεῖ κρεμάσαι τὸν μαρδοχαῖον ἐπὶ τῷ ξύλῳ ᾧ ἡτοίμασεν 6.5  καὶ εἶπαν οἱ διάκονοι τοῦ βασιλέως ἰδοὺ αμαν ἕστηκεν ἐν τῇ αὐλῇ καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς καλέσατε αὐτόν 6.6  εἶπεν δὲ ὁ βασιλεὺς τῷ αμαν τί ποιήσω τῷ ἀνθρώπῳ ὃν ἐγὼ θέλω δοξάσαι εἶπεν δὲ ἐν ἑαυτῷ αμαν τίνα θέλει ὁ βασιλεὺς δοξάσαι εἰ μὴ ἐμέ 6.7  εἶπεν δὲ πρὸς τὸν βασιλέα ἄνθρωπον ὃν ὁ βασιλεὺς θέλει δοξάσαι 6.8  ἐνεγκάτωσαν οἱ παῖδες τοῦ βασιλέως στολὴν βυσσίνην ἣν ὁ βασιλεὺς περιβάλλεται καὶ ἵππον ἐφ' ὃν ὁ βασιλεὺς ἐπιβαίνει 6.9  καὶ δότω ἑνὶ τῶν φίλων τοῦ βασιλέως τῶν ἐνδόξων καὶ στολισάτω τὸν ἄνθρωπον ὃν ὁ βασιλεὺς ἀγαπᾷ καὶ ἀναβιβασάτω αὐτὸν ἐπὶ τὸν ἵππον καὶ κηρυσσέτω διὰ τῆς πλατείας τῆς πόλεως λέγων οὕτως ἔσται παντὶ ἀνθρώπῳ ὃν ὁ βασιλεὺς δοξάζει 6.10  εἶπεν δὲ ὁ βασιλεὺς τῷ αμαν καθὼς ἐλάλησας οὕτως ποίησον τῷ μαρδοχαίῳ τῷ ιουδαίῳ τῷ θεραπεύοντι ἐν τῇ αὐλῇ καὶ μὴ παραπεσάτω σου λόγος ὧν ἐλάλησας 6.11  ἔλαβεν δὲ αμαν τὴν στολὴν καὶ τὸν ἵππον καὶ ἐστόλισεν τὸν μαρδοχαῖον καὶ ἀνεβίβασεν αὐτὸν ἐπὶ τὸν ἵππον καὶ διῆλθεν διὰ τῆς πλατείας τῆς πόλεως καὶ ἐκήρυσσεν λέγων οὕτως ἔσται παντὶ ἀνθρώπῳ ὃν ὁ βασιλεὺς θέλει δοξάσαι 6.12  ἐπέστρεψεν δὲ ὁ μαρδοχαῖος εἰς τὴν αὐλήν αμαν δὲ ὑπέστρεψεν εἰς τὰ ἴδια λυπούμενος κατὰ κεφαλῆς 6.13  καὶ διηγήσατο αμαν τὰ συμβεβηκότα αὐτῷ ζωσαρα τῇ γυναικὶ αὐτοῦ καὶ τοῖς φίλοις καὶ εἶπαν πρὸς αὐτὸν οἱ φίλοι καὶ ἡ γυνή εἰ ἐκ γένους ιουδαίων μαρδοχαῖος ἦρξαι ταπεινοῦσθαι ἐνώπιον αὐτοῦ πεσὼν πεσῇ οὐ μὴ δύνῃ αὐτὸν ἀμύνασθαι ὅτι θεὸς ζῶν μετ' αὐτοῦ 6.14  ἔτι αὐτῶν λαλούντων παραγίνονται οἱ εὐνοῦχοι ἐπισπεύδοντες τὸν αμαν ἐπὶ τὸν πότον ὃν ἡτοίμασεν εσθηρ

6.1  o de kyrios apestehsen ton ypnon apo toy basileohs tehn nykta ekeinehn kai eipen toh didaskaloh aytoy eispherein grammata mnehmosyna tohn ehmerohn anaginohskein aytoh 6.2  eyren de ta grammata ta graphenta peri mardochaioy ohs apehggeilen toh basilei peri tohn dyo eynoychohn toy basileohs en toh phylassein aytoys kai zehtehsai epibalein tas cheiras artaxerxeh 6.3  eipen de o basileys tina doxan eh charin epoiehsamen toh mardochaioh kai eipan oi diakonoi toy basileohs oyk epoiehsas aytoh oyden 6.4  en de toh pynthanesthai ton basilea peri tehs eynoias mardochaioy idoy aman en teh ayleh eipen de o basileys tis en teh ayleh o de aman eisehlthen eipein toh basilei kremasai ton mardochaion epi toh xyloh oh ehtoimasen 6.5  kai eipan oi diakonoi toy basileohs idoy aman estehken en teh ayleh kai eipen o basileys kalesate ayton 6.6  eipen de o basileys toh aman ti poiehsoh toh anthrohpoh on egoh theloh doxasai eipen de en eaytoh aman tina thelei o basileys doxasai ei meh eme 6.7  eipen de pros ton basilea anthrohpon on o basileys thelei doxasai 6.8  enegkatohsan oi paides toy basileohs stolehn byssinehn ehn o basileys periballetai kai ippon eph' on o basileys epibainei 6.9  kai dotoh eni tohn philohn toy basileohs tohn endoxohn kai stolisatoh ton anthrohpon on o basileys agapa kai anabibasatoh ayton epi ton ippon kai kehryssetoh dia tehs plateias tehs poleohs legohn oytohs estai panti anthrohpoh on o basileys doxazei 6.10  eipen de o basileys toh aman kathohs elalehsas oytohs poiehson toh mardochaioh toh ioydaioh toh therapeyonti en teh ayleh kai meh parapesatoh soy logos ohn elalehsas 6.11  elaben de aman tehn stolehn kai ton ippon kai estolisen ton mardochaion kai anebibasen ayton epi ton ippon kai diehlthen dia tehs plateias tehs poleohs kai ekehryssen legohn oytohs estai panti anthrohpoh on o basileys thelei doxasai 6.12  epestrepsen de o mardochaios eis tehn aylehn aman de ypestrepsen eis ta idia lypoymenos kata kephalehs 6.13  kai diehgehsato aman ta symbebehkota aytoh zohsara teh gynaiki aytoy kai tois philois kai eipan pros ayton oi philoi kai eh gyneh ei ek genoys ioydaiohn mardochaios ehrxai tapeinoysthai enohpion aytoy pesohn peseh oy meh dyneh ayton amynasthai oti theos zohn met' aytoy 6.14  eti aytohn laloyntohn paraginontai oi eynoychoi epispeydontes ton aman epi ton poton on ehtoimasen esthehr

6.1  בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת־סֵפֶר הַזִּכְרֹנֹות דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 6.2  וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל־בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ׃ 6.3  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה־נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי עַל־זֶה וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו לֹא־נַעֲשָׂה עִמֹּו דָּבָר׃ 6.4  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מִי בֶחָצֵר וְהָמָן בָּא לַחֲצַר בֵּית־הַמֶּלֶךְ הַחִיצֹונָה לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ לִתְלֹות אֶת־מָרְדֳּכַי עַל־הָעֵץ אֲשֶׁר־הֵכִין לֹו׃ 6.5  וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הִנֵּה הָמָן עֹמֵד בֶּחָצֵר וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ יָבֹוא׃ 6.6  וַיָּבֹוא הָמָן וַיֹּאמֶר לֹו הַמֶּלֶךְ מַה־לַעֲשֹׂות בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרֹו וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבֹּו לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשֹׂות יְקָר יֹותֵר מִמֶּנִּי׃ 6.7  וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל־הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרֹו׃ 6.8  יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ־בֹּו הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשֹׁו׃ 6.9  וְנָתֹון הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל־יַד־אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרֹו וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל־הַסּוּס בִּרְחֹוב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרֹו׃ 6.10  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת־הַלְּבוּשׁ וְאֶת־הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה־כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיֹּושֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אַל־תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ׃ 6.11  וַיִּקַּח הָמָן אֶת־הַלְּבוּשׁ וְאֶת־הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת־מָרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחֹוב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרֹו׃ 6.12  וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל־שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהָמָן נִדְחַף אֶל־בֵּיתֹו אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ׃ 6.13  וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתֹּו וּלְכָל־אֹהֲבָיו אֵת כָּל־אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לֹו חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתֹּו אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלֹּותָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא־תוּכַל לֹו כִּי־נָפֹול תִּפֹּול לְפָנָיו׃ 6.14  עֹודָם מְדַבְּרִים עִמֹּו וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת־הָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה אֶסְתֵּר׃

6.1  balajlaaH HaHwA naaddaaH xxnat Hamaelaek wajoAmaer lHaabijA Aaet-sepaer Hazikronowt dibrej Hajaamijm wajiHjw niqraaAijm lipnej Hamaelaek׃ 6.2  wajimaaceA kaatwb Aaxxaer Higijd maardaakaj Oal-bigtaanaaA waataeraexx xxnej saarijsej Hamaelaek mixxomrej Hasap Aaxxaer biqxxw lixxloha jaad bamaelaek Aahaxxwerowxx׃ 6.3  wajoAmaer Hamaelaek maH-naOaxaaH jqaar wgdwlaaH lmaardaakaj Oal-zaeH wajoAmrw naOarej Hamaelaek mxxaartaajw loA-naOaxaaH Oimow daabaar׃ 6.4  wajoAmaer Hamaelaek mij baehaacer wHaamaan baaA lahacar bejt-Hamaelaek HahijcownaaH leAmor lamaelaek litlowt Aaet-maardaakaj Oal-HaaOec Aaxxaer-Hekijn low׃ 6.5  wajoAmrw naOarej Hamaelaek Aelaajw HineH Haamaan Oomed baehaacer wajoAmaer Hamaelaek jaabowA׃ 6.6  wajaabowA Haamaan wajoAmaer low Hamaelaek maH-laOaxowt baaAijxx Aaxxaer Hamaelaek haapec bijqaarow wajoAmaer Haamaan blibow lmij jahpoc Hamaelaek laOaxowt jqaar jowter mimaenij׃ 6.7  wajoAmaer Haamaan Aael-Hamaelaek Aijxx Aaxxaer Hamaelaek haapec bijqaarow׃ 6.8  jaabijAw lbwxx malkwt Aaxxaer laabaxx-bow Hamaelaek wsws Aaxxaer raakab Oaalaajw Hamaelaek waAaxxaer nitan kaetaer malkwt broAxxow׃ 6.9  wnaatown Halbwxx wHasws Oal-jad-Aijxx mixaarej Hamaelaek Hapartmijm wHilbijxxw Aaet-HaaAijxx Aaxxaer Hamaelaek haapec bijqaarow wHirkijbuHw Oal-Hasws birhowb HaaOijr wqaarAw lpaanaajw kaakaaH jeOaaxaeH laaAijxx Aaxxaer Hamaelaek haapec bijqaarow׃ 6.10  wajoAmaer Hamaelaek lHaamaan maHer qah Aaet-Halbwxx wAaet-Hasws kaAaxxaer dibartaa waOaxeH-ken lmaardaakaj HajHwdij Hajowxxeb bxxaOar Hamaelaek Aal-tapel daabaar mikol Aaxxaer dibartaa׃ 6.11  wajiqah Haamaan Aaet-Halbwxx wAaet-Hasws wajalbexx Aaet-maardaakaaj wajarkijbeHw birhowb HaaOijr wajiqraaA lpaanaajw kaakaaH jeOaaxaeH laaAijxx Aaxxaer Hamaelaek haapec bijqaarow׃ 6.12  wajaaxxaab maardaakaj Aael-xxaOar Hamaelaek wHaamaan nidhap Aael-bejtow Aaabel wahapwj roAxx׃ 6.13  wajsaper Haamaan lzaeraexx Aixxtow wlkaal-AoHabaajw Aet kaal-Aaxxaer qaaraaHw wajoAmrw low hakaamaajw wzaeraexx Aixxtow Aim mizaeraO HajHwdijm maardaakaj Aaxxaer Hahilowtaa linpol lpaanaajw loA-twkal low kij-naapowl tipowl lpaanaajw׃ 6.14  Oowdaam mdabrijm Oimow wsaarijsej Hamaelaek HigijOw wajabHilw lHaabijA Aaet-Haamaan Aael-HamixxtaeH Aaxxaer-OaaxtaaH Aaester׃

6.1  בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את־ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך׃ 6.2  וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על־בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש׃ 6.3  ויאמר המלך מה־נעשה יקר וגדולה למרדכי על־זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא־נעשה עמו דבר׃ 6.4  ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית־המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את־מרדכי על־העץ אשר־הכין לו׃ 6.5  ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא׃ 6.6  ויבוא המן ויאמר לו המלך מה־לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני׃ 6.7  ויאמר המן אל־המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו׃ 6.8  יביאו לבוש מלכות אשר לבש־בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו׃ 6.9  ונתון הלבוש והסוס על־יד־איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את־האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על־הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו׃ 6.10  ויאמר המלך להמן מהר קח את־הלבוש ואת־הסוס כאשר דברת ועשה־כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל־תפל דבר מכל אשר דברת׃ 6.11  ויקח המן את־הלבוש ואת־הסוס וילבש את־מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו׃ 6.12  וישב מרדכי אל־שער המלך והמן נדחף אל־ביתו אבל וחפוי ראש׃ 6.13  ויספר המן לזרש אשתו ולכל־אהביו את כל־אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא־תוכל לו כי־נפול תפול לפניו׃ 6.14  עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את־המן אל־המשתה אשר־עשתה אסתר׃

6.1  bljlH HHwA nddH xnt Hmlk wjAmr lHbjA At-spr Hzkrnwt dbrj Hjmjm wjHjw nqrAjm lpnj Hmlk׃ 6.2  wjmcA ktwb Axr Hgjd mrdkj Ol-bgtnA wtrx xnj srjsj Hmlk mxmrj Hsp Axr bqxw lxlh jd bmlk Ahxwrwx׃ 6.3  wjAmr Hmlk mH-nOxH jqr wgdwlH lmrdkj Ol-zH wjAmrw nOrj Hmlk mxrtjw lA-nOxH Omw dbr׃ 6.4  wjAmr Hmlk mj bhcr wHmn bA lhcr bjt-Hmlk HhjcwnH lAmr lmlk ltlwt At-mrdkj Ol-HOc Axr-Hkjn lw׃ 6.5  wjAmrw nOrj Hmlk Aljw HnH Hmn Omd bhcr wjAmr Hmlk jbwA׃ 6.6  wjbwA Hmn wjAmr lw Hmlk mH-lOxwt bAjx Axr Hmlk hpc bjqrw wjAmr Hmn blbw lmj jhpc Hmlk lOxwt jqr jwtr mmnj׃ 6.7  wjAmr Hmn Al-Hmlk Ajx Axr Hmlk hpc bjqrw׃ 6.8  jbjAw lbwx mlkwt Axr lbx-bw Hmlk wsws Axr rkb Oljw Hmlk wAxr ntn ktr mlkwt brAxw׃ 6.9  wntwn Hlbwx wHsws Ol-jd-Ajx mxrj Hmlk Hprtmjm wHlbjxw At-HAjx Axr Hmlk hpc bjqrw wHrkjbHw Ol-Hsws brhwb HOjr wqrAw lpnjw kkH jOxH lAjx Axr Hmlk hpc bjqrw׃ 6.10  wjAmr Hmlk lHmn mHr qh At-Hlbwx wAt-Hsws kAxr dbrt wOxH-kn lmrdkj HjHwdj Hjwxb bxOr Hmlk Al-tpl dbr mkl Axr dbrt׃ 6.11  wjqh Hmn At-Hlbwx wAt-Hsws wjlbx At-mrdkj wjrkjbHw brhwb HOjr wjqrA lpnjw kkH jOxH lAjx Axr Hmlk hpc bjqrw׃ 6.12  wjxb mrdkj Al-xOr Hmlk wHmn ndhp Al-bjtw Abl whpwj rAx׃ 6.13  wjspr Hmn lzrx Axtw wlkl-AHbjw At kl-Axr qrHw wjAmrw lw hkmjw wzrx Axtw Am mzrO HjHwdjm mrdkj Axr Hhlwt lnpl lpnjw lA-twkl lw kj-npwl tpwl lpnjw׃ 6.14  Owdm mdbrjm Omw wsrjsj Hmlk HgjOw wjbHlw lHbjA At-Hmn Al-HmxtH Axr-OxtH Astr׃

6.1  Noctem illam duxit rex insomnem iussitque afferri sibi librum memorialium, annales priorum temporum. Quae cum illo praesente legerentur, 6.2  ventum est ad eum locum, ubi scriptum erat quomodo nuntiasset Mardochaeus insidias Bagathan et Thares duorum eunuchorum ianitorum, qui voluerant manus mittere in regem Asuerum. 6.3  Quod cum audisset rex, ait: “ Quid pro hac fide honoris ac praemii Mardochaeus consecutus est? ”. Dixeruntque ei servi illius ac ministri: “ Nihil omnino mercedis accepit ”. 6.4  Statimque rex: “ Quis est, inquit, in atrio? ”. Aman quippe exterius atrium domus regiae intraverat, ut suggereret regi, ut iuberet Mardochaeum suspendi in patibulo, quod ei fuerat praeparatum. 6.5  Responderunt pueri: “ Ecce Aman stat in atrio ”. Dixitque rex: “ Ingrediatur ”. 6.6  Cumque esset ingressus, ait illi: “ Quid debet fieri viro, quem rex honorare desiderat? ”. Cogitans autem in corde suo Aman et reputans quod nullum alium rex nisi se vellet honorare 6.7  respondit: “ Homo, quem rex honorare cupit, 6.8  debet indui vestibus regiis, quibus rex indutus erat, et imponi super equum, qui de sella regis est, et acceperit regium diadema super caput suum; 6.9  et primus de regiis principibus nobilissimis induat eum et teneat equum eius et per plateam civitatis incedens clamet et dicat: “Sic honorabitur quemcumque voluerit rex honorare” ”. 6.10  Dixitque ei rex: “ Festina et, sumpta stola et equo, fac, ut locutus es, Mardochaeo Iudaeo, qui sedet in foribus palatii; cave, ne quidquam de his, quae locutus es, praetermittas ”. 6.11  Tulit itaque Aman stolam et equum; indutumque Mardochaeum et impositum equo praecedebat in platea civitatis atque clamabat: “ Hoc honore condignus est quemcumque rex voluerit honorare ”. 6.12  Reversusque est Mardochaeus ad ianuam palatii; et Aman festinavit ire in domum suam lugens et operto capite. 6.13  Narravitque Zares uxori suae et amicis omnia, quae evenissent sibi; cui responderunt sapientes, quos habebat in consilio, et uxor eius: “ Si de semine Iudaeorum est Mardochaeus, ante quem cadere coepisti, non poteris praevalere contra eum, sed cades in conspectu eius ”. 6.14  Adhuc illis loquentibus, venerunt eunuchi regis et cito eum ad convivium, quod regina paraverat, pergere compulerunt.

7.1  So kam nun der König mit Haman zum Trinkgelage bei der Königin Esther. 7.2  Da sprach der König zu Esther auch am zweiten Tage beim Weintrinken: Was bittest du, Königin Esther? Es soll dir gegeben werden! Und was forderst du? Wäre es auch die Hälfte des Königreichs, es soll geschehen! 7.3  Da antwortete die Königin Esther und sprach: Habe ich Gnade vor dir gefunden, o König, und gefällt es dem König, so schenke mir das Leben um meiner Bitte willen, und mein Volk um meines Begehrens willen! 7.4  Denn wir sind verkauft, ich und mein Volk, um vertilgt, erwürgt und umgebracht zu werden. Wenn wir nur zu Knechten und Mägden verkauft würden, so wollte ich schweigen; aber der Feind wäre nicht imstande, den Schaden des Königs zu ersetzen! 7.5  Da sprach der König Ahasveros zu der Königin Esther: Wer ist der, und wo ist der, welcher sich vorgenommen hat, solches zu tun? 7.6  Esther sprach: Der Widersacher und Feind ist dieser böse Haman! Da erschrak Haman vor dem König und der Königin. 7.7  Der König aber stand in seinem Grimm auf vom Weintrinken und ging in den Garten am Hause. Haman aber stand auf und bat die Königin Esther um sein Leben; denn er sah, daß sein Verderben beim König beschlossen war. 7.8  Und als der König aus dem Garten am Hause wieder in das Haus kam, wo man den Wein getrunken hatte, lag Haman an dem Polster, auf welchem Esther saß. Da sprach der König: Will er sogar der Königin Gewalt antun in meinem Hause? Das Wort war kaum aus des Königs Munde gegangen, so verhüllten sie dem Haman das Angesicht. 7.9  Und Harbona, einer der Kämmerer vor dem König, sprach: Siehe, der Galgen, welchen Haman für Mardochai gemacht hat, der Gutes für den König geredet hat, steht schon bei Hamans Hause, fünfzig Ellen hoch! Der König sprach: Hängt ihn daran! 7.10  Also hängte man Haman an den Galgen, welchen er für Mardochai gemacht hatte. Da legte sich der Zorn des Königs.

7.1  εἰσῆλθεν δὲ ὁ βασιλεὺς καὶ αμαν συμπιεῖν τῇ βασιλίσσῃ 7.2  εἶπεν δὲ ὁ βασιλεὺς εσθηρ τῇ δευτέρᾳ ἡμέρᾳ ἐν τῷ πότῳ τί ἐστιν εσθηρ βασίλισσα καὶ τί τὸ αἴτημά σου καὶ τί τὸ ἀξίωμά σου καὶ ἔστω σοι ἕως τοῦ ἡμίσους τῆς βασιλείας μου 7.3  καὶ ἀποκριθεῖσα εἶπεν εἰ εὗρον χάριν ἐνώπιον τοῦ βασιλέως δοθήτω ἡ ψυχή μου τῷ αἰτήματί μου καὶ ὁ λαός μου τῷ ἀξιώματί μου 7.4  ἐπράθημεν γὰρ ἐγώ τε καὶ ὁ λαός μου εἰς ἀπώλειαν καὶ διαρπαγὴν καὶ δουλείαν ἡμεῖς καὶ τὰ τέκνα ἡμῶν εἰς παῖδας καὶ παιδίσκας καὶ παρήκουσα οὐ γὰρ ἄξιος ὁ διάβολος τῆς αὐλῆς τοῦ βασιλέως 7.5  εἶπεν δὲ ὁ βασιλεύς τίς οὗτος ὅστις ἐτόλμησεν ποιῆσαι τὸ πρᾶγμα τοῦτο 7.6  εἶπεν δὲ εσθηρ ἄνθρωπος ἐχθρὸς αμαν ὁ πονηρὸς οὗτος αμαν δὲ ἐταράχθη ἀπὸ τοῦ βασιλέως καὶ τῆς βασιλίσσης 7.7  ὁ δὲ βασιλεὺς ἐξανέστη ἐκ τοῦ συμποσίου εἰς τὸν κῆπον ὁ δὲ αμαν παρῃτεῖτο τὴν βασίλισσαν ἑώρα γὰρ ἑαυτὸν ἐν κακοῖς ὄντα 7.8  ἐπέστρεψεν δὲ ὁ βασιλεὺς ἐκ τοῦ κήπου αμαν δὲ ἐπιπεπτώκει ἐπὶ τὴν κλίνην ἀξιῶν τὴν βασίλισσαν εἶπεν δὲ ὁ βασιλεύς ὥστε καὶ τὴν γυναῖκα βιάζῃ ἐν τῇ οἰκίᾳ μου αμαν δὲ ἀκούσας διετράπη τῷ προσώπῳ 7.9  εἶπεν δὲ βουγαθαν εἷς τῶν εὐνούχων πρὸς τὸν βασιλέα ἰδοὺ καὶ ξύλον ἡτοίμασεν αμαν μαρδοχαίῳ τῷ λαλήσαντι περὶ τοῦ βασιλέως καὶ ὤρθωται ἐν τοῖς αμαν ξύλον πηχῶν πεντήκοντα εἶπεν δὲ ὁ βασιλεύς σταυρωθήτω ἐπ' αὐτοῦ 7.10  καὶ ἐκρεμάσθη αμαν ἐπὶ τοῦ ξύλου ὃ ἡτοίμασεν μαρδοχαίῳ καὶ τότε ὁ βασιλεὺς ἐκόπασεν τοῦ θυμοῦ

7.1  eisehlthen de o basileys kai aman sympiein teh basilisseh 7.2  eipen de o basileys esthehr teh deytera ehmera en toh potoh ti estin esthehr basilissa kai ti to aitehma soy kai ti to axiohma soy kai estoh soi eohs toy ehmisoys tehs basileias moy 7.3  kai apokritheisa eipen ei eyron charin enohpion toy basileohs dothehtoh eh psycheh moy toh aitehmati moy kai o laos moy toh axiohmati moy 7.4  eprathehmen gar egoh te kai o laos moy eis apohleian kai diarpagehn kai doyleian ehmeis kai ta tekna ehmohn eis paidas kai paidiskas kai parehkoysa oy gar axios o diabolos tehs aylehs toy basileohs 7.5  eipen de o basileys tis oytos ostis etolmehsen poiehsai to pragma toyto 7.6  eipen de esthehr anthrohpos echthros aman o ponehros oytos aman de etarachtheh apo toy basileohs kai tehs basilissehs 7.7  o de basileys exanesteh ek toy symposioy eis ton kehpon o de aman parehteito tehn basilissan eohra gar eayton en kakois onta 7.8  epestrepsen de o basileys ek toy kehpoy aman de epipeptohkei epi tehn klinehn axiohn tehn basilissan eipen de o basileys ohste kai tehn gynaika biazeh en teh oikia moy aman de akoysas dietrapeh toh prosohpoh 7.9  eipen de boygathan eis tohn eynoychohn pros ton basilea idoy kai xylon ehtoimasen aman mardochaioh toh lalehsanti peri toy basileohs kai ohrthohtai en tois aman xylon pehchohn pentehkonta eipen de o basileys stayrohthehtoh ep' aytoy 7.10  kai ekremastheh aman epi toy xyloy o ehtoimasen mardochaioh kai tote o basileys ekopasen toy thymoy

7.1  וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתֹּות עִם־אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה׃ 7.2  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר גַּם בַּיֹּום הַשֵּׁנִי בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה־שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְתִנָּתֵן לָךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ׃ 7.3  וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר אִם־מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ וְאִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב תִּנָּתֶן־לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי׃ 7.4  כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹוג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחֹות נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ׃ ס 7.5  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי־זֶה הוּא אֲשֶׁר־מְלָאֹו לִבֹּו לַעֲשֹׂות כֵּן׃ 7.6  וַתֹּאמֶר־אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאֹויֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה וְהָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה׃ 7.7  וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתֹו מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל־גִּנַּת הַבִּיתָן וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל־נַפְשֹׁו מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה כִּי רָאָה כִּי־כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ׃ 7.8  וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן אֶל־בֵּית ׀ מִשְׁתֵּה הַיַּיִן וְהָמָן נֹפֵל עַל־הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲגַם לִכְבֹּושׁ אֶת־הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ וּפְנֵי הָמָן חָפוּ׃ ס 7.9  וַיֹּאמֶר חַרְבֹונָה אֶחָד מִן־הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הִנֵּה־הָעֵץ אֲשֶׁר־עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר־טֹוב עַל־הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו׃ 7.10  וַיִּתְלוּ אֶת־הָמָן עַל־הָעֵץ אֲשֶׁר־הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה׃ פ

7.1  wajaaboA Hamaelaek wHaamaan lixxtowt Oim-Aaester HamalkaaH׃ 7.2  wajoAmaer Hamaelaek lAaester gam bajowm Haxxenij bmixxteH Hajajin maH-xxAelaatek Aaester HamalkaaH wtinaaten laak wmaH-baqaaxxaatek Oad-hacij Hamalkwt wteOaax׃ 7.3  wataOan Aaester HamalkaaH watoAmar Aim-maacaaAtij hen bOejnaejkaa Hamaelaek wAim-Oal-Hamaelaek Towb tinaataen-lij napxxij bixxAelaatij wOamij bbaqaaxxaatij׃ 7.4  kij nimkarnw Aanij wOamij lHaxxmijd laHarowg wlAabed wAilw laOabaadijm wlixxpaahowt nimkarnw Haehaeraxxtij kij Aejn Hacaar xxowaeH bnezaeq Hamaelaek׃ s 7.5  wajoAmaer Hamaelaek Aahaxxwerowxx wajoAmaer lAaester HamalkaaH mij HwA zaeH wAej-zaeH HwA Aaxxaer-mlaaAow libow laOaxowt ken׃ 7.6  watoAmaer-Aaester Aijxx car wAowjeb Haamaan HaaraaO HazaeH wHaamaan nibOat milipnej Hamaelaek wHamalkaaH׃ 7.7  wHamaelaek qaam bahamaatow mimixxteH Hajajin Aael-ginat Habijtaan wHaamaan Oaamad lbaqexx Oal-napxxow meAaester HamalkaaH kij raaAaaH kij-kaaltaaH Aelaajw HaaraaOaaH meAet Hamaelaek׃ 7.8  wHamaelaek xxaab miginat Habijtaan Aael-bejt mixxteH Hajajin wHaamaan nopel Oal-HamiTaaH Aaxxaer Aaester OaalaejHaa wajoAmaer Hamaelaek Hagam likbowxx Aaet-HamalkaaH Oimij babaajit Hadaabaar jaacaaA mipij Hamaelaek wpnej Haamaan haapw׃ s 7.9  wajoAmaer harbownaaH Aaehaad min-Hasaarijsijm lipnej Hamaelaek gam HineH-HaaOec Aaxxaer-OaaxaaH Haamaan lmaardaakaj Aaxxaer dibaer-Towb Oal-Hamaelaek Oomed bbejt Haamaan gaaboHa hamixxijm AamaaH wajoAmaer Hamaelaek tluHw Oaalaajw׃ 7.10  wajitlw Aaet-Haamaan Oal-HaaOec Aaxxaer-Hekijn lmaardaakaaj wahamat Hamaelaek xxaakaakaaH׃ p

7.1  ויבא המלך והמן לשתות עם־אסתר המלכה׃ 7.2  ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה־שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה־בקשתך עד־חצי המלכות ותעש׃ 7.3  ותען אסתר המלכה ותאמר אם־מצאתי חן בעיניך המלך ואם־על־המלך טוב תנתן־לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי׃ 7.4  כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך׃ ס 7.5  ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי־זה הוא אשר־מלאו לבו לעשות כן׃ 7.6  ותאמר־אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה׃ 7.7  והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל־גנת הביתן והמן עמד לבקש על־נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי־כלתה אליו הרעה מאת המלך׃ 7.8  והמלך שב מגנת הביתן אל־בית ׀ משתה היין והמן נפל על־המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את־המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו׃ ס 7.9  ויאמר חרבונה אחד מן־הסריסים לפני המלך גם הנה־העץ אשר־עשה המן למרדכי אשר דבר־טוב על־המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו׃ 7.10  ויתלו את־המן על־העץ אשר־הכין למרדכי וחמת המלך שככה׃ פ

7.1  wjbA Hmlk wHmn lxtwt Om-Astr HmlkH׃ 7.2  wjAmr Hmlk lAstr gm bjwm Hxnj bmxtH Hjjn mH-xAltk Astr HmlkH wtntn lk wmH-bqxtk Od-hcj Hmlkwt wtOx׃ 7.3  wtOn Astr HmlkH wtAmr Am-mcAtj hn bOjnjk Hmlk wAm-Ol-Hmlk Twb tntn-lj npxj bxAltj wOmj bbqxtj׃ 7.4  kj nmkrnw Anj wOmj lHxmjd lHrwg wlAbd wAlw lObdjm wlxphwt nmkrnw Hhrxtj kj Ajn Hcr xwH bnzq Hmlk׃ s 7.5  wjAmr Hmlk Ahxwrwx wjAmr lAstr HmlkH mj HwA zH wAj-zH HwA Axr-mlAw lbw lOxwt kn׃ 7.6  wtAmr-Astr Ajx cr wAwjb Hmn HrO HzH wHmn nbOt mlpnj Hmlk wHmlkH׃ 7.7  wHmlk qm bhmtw mmxtH Hjjn Al-gnt Hbjtn wHmn Omd lbqx Ol-npxw mAstr HmlkH kj rAH kj-kltH Aljw HrOH mAt Hmlk׃ 7.8  wHmlk xb mgnt Hbjtn Al-bjt mxtH Hjjn wHmn npl Ol-HmTH Axr Astr OljH wjAmr Hmlk Hgm lkbwx At-HmlkH Omj bbjt Hdbr jcA mpj Hmlk wpnj Hmn hpw׃ s 7.9  wjAmr hrbwnH Ahd mn-Hsrjsjm lpnj Hmlk gm HnH-HOc Axr-OxH Hmn lmrdkj Axr dbr-Twb Ol-Hmlk Omd bbjt Hmn gbH hmxjm AmH wjAmr Hmlk tlHw Oljw׃ 7.10  wjtlw At-Hmn Ol-HOc Axr-Hkjn lmrdkj whmt Hmlk xkkH׃ p

7.1  Intravit itaque rex et Aman, ut biberent cum regina. 7.2  Dixitque ei rex etiam in secundo die, postquam vino incaluerat: “ Quae est petitio tua, Esther, ut detur tibi, et quid vis fieri? Etiamsi dimidiam regni mei partem petieris, impetrabis ”. 7.3  Ad quem illa respondit: “ Si inveni gratiam in oculis tuis, o rex, et si tibi placet, dona mihi animam meam, pro qua rogo, et populum meum, pro quo obsecro. 7.4  Traditi enim sumus, ego et populus meus, ut conteramur, iugulemur et pereamus. Atque utinam in servos et famulas venderemur: tacuissem, quia tribulatio haec non esset digna conturbare regem ”. 7.5  Respondensque rex Asuerus ait: “ Quis est iste et ubi est, ut haec audeat facere? ”. 7.6  Dixit Esther: “ Hostis et inimicus noster pessimus iste est Aman ”. Quod ille audiens ilico obstupuit coram rege ac regina. 7.7  Rex autem surrexit iratus et de loco convivii intravit in hortum palatii. Aman quoque surrexit, ut rogaret Esther reginam pro anima sua; intellexit enim a rege sibi decretum esse malum. 7.8  Qui cum reversus esset de horto et intrasset convivii locum, repperit Aman super lectulum corruisse, in quo iacebat Esther, et ait: “ Etiam reginam vult opprimere, me praesente, in domo mea? ”. Necdum verbum de ore regis exierat, et statim operuerunt faciem eius. 7.9  Dixitque Harbona, unus de eunuchis, qui stabant in ministerio regis: “ En etiam lignum, quod paraverat Mardochaeo, qui locutus est bonum pro rege, stat in domo Aman habens altitudinis quinquaginta cubitos ”. Cui dixit rex: “ Appendite eum in eo ”. 7.10  Suspensus est itaque Aman in patibulo, quod paraverat Mardochaeo; et regis ira quievit.

8.1  An demselben Tage gab der König Ahasveros der Königin Esther das Haus Hamans, des Feindes der Juden. Mardochai aber bekam Zutritt beim König; denn Esther hatte gesagt, wie er ihr zugehörte. 8.2  Und der König tat seinen Siegelring ab, den er Haman abgenommen hatte, und gab ihn Mardochai. Und Esther setzte Mardochai über das Haus Hamans. 8.3  Und Esther redete weiter vor dem König und fiel ihm zu Füßen, weinte und flehte ihn an, daß er die Bosheit Hamans, des Agagiters, nämlich seinen Anschlag, den er wider die Juden erdacht hatte, abwenden möchte. 8.4  Und der König streckte Esther das goldene Zepter entgegen. Da stand Esther auf und trat vor den König und sprach: 8.5  Gefällt es dem König, und habe ich Gnade vor ihm gefunden, und dünkt es den König gut, und gefalle ich ihm, so schreibe man, daß die Briefe mit dem Anschlag Hamans, des Sohnes Hammedatas, des Agagiters, widerrufen werden, welche er geschrieben hat, um die Juden in allen Provinzen des Königs umzubringen. 8.6  Denn wie könnte ich dem Unglück zusehen, das mein Volk treffen würde? Und wie könnte ich zusehen, wie mein Geschlecht umkommt? 8.7  Da sprach der König Ahasveros zur Königin Esther und zu Mardochai, dem Juden: Seht, ich habe Esther das Haus Hamans gegeben, und man hat ihn an den Galgen gehängt, weil er seine Hand gegen die Juden ausgestreckt hat. 8.8  So schreibt nun betreffs der Juden, wie es euch gut dünkt, in des Königs Namen, und versiegelt es mit des Königs Ring; denn die Schrift, die in des Königs Namen geschrieben und mit des Königs Ring versiegelt worden ist, kann nicht widerrufen werden. 8.9  Da wurden des Königs Schreiber zu jener Zeit berufen, im dritten Monat, das ist der Monat Sivan, am dreiundzwanzigsten Tage desselben. Und es ward geschrieben, ganz wie Mardochai gebot, an die Juden und an die Fürsten und Landpfleger und Hauptleute der Provinzen von Indien bis Äthiopien, nämlich 127 Provinzen, einer jeden Provinz in ihrer Schrift, und einem jeden Volk in seiner Sprache, auch an die Juden in ihrer Schrift und in ihrer Sprache. 8.10  Und es ward geschrieben im Namen des Königs Ahasveros und versiegelt mit dem Ring des Königs. Und er sandte Briefe durch reitende Eilboten, die auf schnellen Rossen aus den königlichen Gestüten ritten; 8.11  darin gestattete der König den Juden, sich in allen Städten zu versammeln und für ihr Leben einzustehen und zu vertilgen, zu erwürgen und umzubringen alle Volks und Bezirkstruppen, die sie befehden sollten, mitsamt den Kindern und Frauen, und die ihr Gut rauben wollten; 8.12  und zwar an einem Tage in allen Provinzen des Königs Ahasveros, nämlich am dreizehnten Tage des zwölften Monats, das ist der Monat Adar. 8.13  Der Inhalt der Schrift aber war, es sei in allen Provinzen ein Gebot zu erlassen und allen Völkern zu eröffnen, daß die Juden auf jenen Tag bereit sein sollten, sich an ihren Feinden zu rächen. 8.14  Und Eilboten, die auf schnellen Rossen aus den königlichen Gestüten ritten, gingen auf Befehl des Königs schleunigst und eilend aus, sobald das Gesetz im Schloß Susan erlassen war. 8.15  Mardochai aber verließ den König in königlichen Kleidern, in blauem Purpur und feiner weißer Baumwolle und mit einer großen goldenen Krone und einem Mantel von weißer Baumwolle und rotem Purpur; und die Stadt Susan jauchzte und war fröhlich. 8.16  Für die Juden aber war Licht und Freude, Wonne und Ehre entstanden. 8.17  Und in allen Provinzen und in allen Städten, wohin des Königs Wort und Gebot gelangte, da war Freude und Wonne unter den Juden, Gastmahl und Festtag, so daß viele von der Bevölkerung des Landes Juden wurden; denn die Furcht vor den Juden war auf sie gefallen.

8.1  καὶ ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ὁ βασιλεὺς ἀρταξέρξης ἐδωρήσατο εσθηρ ὅσα ὑπῆρχεν αμαν τῷ διαβόλῳ καὶ μαρδοχαῖος προσεκλήθη ὑπὸ τοῦ βασιλέως ὑπέδειξεν γὰρ εσθηρ ὅτι ἐνοικείωται αὐτῇ 8.2  ἔλαβεν δὲ ὁ βασιλεὺς τὸν δακτύλιον ὃν ἀφείλατο αμαν καὶ ἔδωκεν αὐτὸν μαρδοχαίῳ καὶ κατέστησεν εσθηρ μαρδοχαῖον ἐπὶ πάντων τῶν αμαν 8.3  καὶ προσθεῖσα ἐλάλησεν πρὸς τὸν βασιλέα καὶ προσέπεσεν πρὸς τοὺς πόδας αὐτοῦ καὶ ἠξίου ἀφελεῖν τὴν αμαν κακίαν καὶ ὅσα ἐποίησεν τοῖς ιουδαίοις 8.4  ἐξέτεινεν δὲ ὁ βασιλεὺς εσθηρ τὴν ῥάβδον τὴν χρυσῆν ἐξηγέρθη δὲ εσθηρ παρεστηκέναι τῷ βασιλεῖ 8.5  καὶ εἶπεν εσθηρ εἰ δοκεῖ σοι καὶ εὗρον χάριν πεμφθήτω ἀποστραφῆναι τὰ γράμματα τὰ ἀπεσταλμένα ὑπὸ αμαν τὰ γραφέντα ἀπολέσθαι τοὺς ιουδαίους οἵ εἰσιν ἐν τῇ βασιλείᾳ σου 8.6  πῶς γὰρ δυνήσομαι ἰδεῖν τὴν κάκωσιν τοῦ λαοῦ μου καὶ πῶς δυνήσομαι σωθῆναι ἐν τῇ ἀπωλείᾳ τῆς πατρίδος μου 8.7  καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς πρὸς εσθηρ εἰ πάντα τὰ ὑπάρχοντα αμαν ἔδωκα καὶ ἐχαρισάμην σοι καὶ αὐτὸν ἐκρέμασα ἐπὶ ξύλου ὅτι τὰς χεῖρας ἐπήνεγκε τοῖς ιουδαίοις τί ἔτι ἐπιζητεῖς 8.8  γράψατε καὶ ὑμεῖς ἐκ τοῦ ὀνόματός μου ὡς δοκεῖ ὑμῖν καὶ σφραγίσατε τῷ δακτυλίῳ μου ὅσα γὰρ γράφεται τοῦ βασιλέως ἐπιτάξαντος καὶ σφραγισθῇ τῷ δακτυλίῳ μου οὐκ ἔστιν αὐτοῖς ἀντειπεῖν 8.9  ἐκλήθησαν δὲ οἱ γραμματεῖς ἐν τῷ πρώτῳ μηνί ὅς ἐστι νισα τρίτῃ καὶ εἰκάδι τοῦ αὐτοῦ ἔτους καὶ ἐγράφη τοῖς ιουδαίοις ὅσα ἐνετείλατο τοῖς οἰκονόμοις καὶ τοῖς ἄρχουσιν τῶν σατραπῶν ἀπὸ τῆς ἰνδικῆς ἕως τῆς αἰθιοπίας ἑκατὸν εἴκοσι ἑπτὰ σατραπείαις κατὰ χώραν καὶ χώραν κατὰ τὴν ἑαυτῶν λέξιν 8.10  ἐγράφη δὲ διὰ τοῦ βασιλέως καὶ ἐσφραγίσθη τῷ δακτυλίῳ αὐτοῦ καὶ ἐξαπέστειλαν τὰ γράμματα διὰ βιβλιαφόρων 8.11  ὡς ἐπέταξεν αὐτοῖς χρῆσθαι τοῖς νόμοις αὐτῶν ἐν πάσῃ πόλει βοηθῆσαί τε αὑτοῖς καὶ χρῆσθαι τοῖς ἀντιδίκοις αὐτῶν καὶ τοῖς ἀντικειμένοις αὐτῶν ὡς βούλονται 8.12  ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ ἀρταξέρξου τῇ τρισκαιδεκάτῃ τοῦ δωδεκάτου μηνός ὅς ἐστιν αδαρ 8.13  τὰ δὲ ἀντίγραφα ἐκτιθέσθωσαν ὀφθαλμοφανῶς ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ ἑτοίμους τε εἶναι πάντας τοὺς ιουδαίους εἰς ταύτην τὴν ἡμέραν πολεμῆσαι αὐτῶν τοὺς ὑπεναντίους 8.14  οἱ μὲν οὖν ἱππεῖς ἐξῆλθον σπεύδοντες τὰ ὑπὸ τοῦ βασιλέως λεγόμενα ἐπιτελεῖν ἐξετέθη δὲ τὸ πρόσταγμα καὶ ἐν σούσοις 8.15  ὁ δὲ μαρδοχαῖος ἐξῆλθεν ἐστολισμένος τὴν βασιλικὴν στολὴν καὶ στέφανον ἔχων χρυσοῦν καὶ διάδημα βύσσινον πορφυροῦν ἰδόντες δὲ οἱ ἐν σούσοις ἐχάρησαν 8.16  τοῖς δὲ ιουδαίοις ἐγένετο φῶς καὶ εὐφροσύνη 8.17  κατὰ πόλιν καὶ χώραν οὗ ἂν ἐξετέθη τὸ πρόσταγμα οὗ ἂν ἐξετέθη τὸ ἔκθεμα χαρὰ καὶ εὐφροσύνη τοῖς ιουδαίοις κώθων καὶ εὐφροσύνη καὶ πολλοὶ τῶν ἐθνῶν περιετέμοντο καὶ ιουδάιζον διὰ τὸν φόβον τῶν ιουδαίων

8.1  kai en ayteh teh ehmera o basileys artaxerxehs edohrehsato esthehr osa ypehrchen aman toh diaboloh kai mardochaios proseklehtheh ypo toy basileohs ypedeixen gar esthehr oti enoikeiohtai ayteh 8.2  elaben de o basileys ton daktylion on apheilato aman kai edohken ayton mardochaioh kai katestehsen esthehr mardochaion epi pantohn tohn aman 8.3  kai prostheisa elalehsen pros ton basilea kai prosepesen pros toys podas aytoy kai ehxioy aphelein tehn aman kakian kai osa epoiehsen tois ioydaiois 8.4  exeteinen de o basileys esthehr tehn rabdon tehn chrysehn exehgertheh de esthehr parestehkenai toh basilei 8.5  kai eipen esthehr ei dokei soi kai eyron charin pemphthehtoh apostraphehnai ta grammata ta apestalmena ypo aman ta graphenta apolesthai toys ioydaioys oi eisin en teh basileia soy 8.6  pohs gar dynehsomai idein tehn kakohsin toy laoy moy kai pohs dynehsomai sohthehnai en teh apohleia tehs patridos moy 8.7  kai eipen o basileys pros esthehr ei panta ta yparchonta aman edohka kai echarisamehn soi kai ayton ekremasa epi xyloy oti tas cheiras epehnegke tois ioydaiois ti eti epizehteis 8.8  grapsate kai ymeis ek toy onomatos moy ohs dokei ymin kai sphragisate toh daktylioh moy osa gar graphetai toy basileohs epitaxantos kai sphragistheh toh daktylioh moy oyk estin aytois anteipein 8.9  eklehthehsan de oi grammateis en toh prohtoh mehni os esti nisa triteh kai eikadi toy aytoy etoys kai egrapheh tois ioydaiois osa eneteilato tois oikonomois kai tois archoysin tohn satrapohn apo tehs indikehs eohs tehs aithiopias ekaton eikosi epta satrapeiais kata chohran kai chohran kata tehn eaytohn lexin 8.10  egrapheh de dia toy basileohs kai esphragistheh toh daktylioh aytoy kai exapesteilan ta grammata dia bibliaphorohn 8.11  ohs epetaxen aytois chrehsthai tois nomois aytohn en paseh polei boehthehsai te aytois kai chrehsthai tois antidikois aytohn kai tois antikeimenois aytohn ohs boylontai 8.12  en ehmera mia en paseh teh basileia artaxerxoy teh triskaidekateh toy dohdekatoy mehnos os estin adar 8.13  ta de antigrapha ektithesthohsan ophthalmophanohs en paseh teh basileia etoimoys te einai pantas toys ioydaioys eis taytehn tehn ehmeran polemehsai aytohn toys ypenantioys 8.14  oi men oyn ippeis exehlthon speydontes ta ypo toy basileohs legomena epitelein exetetheh de to prostagma kai en soysois 8.15  o de mardochaios exehlthen estolismenos tehn basilikehn stolehn kai stephanon echohn chrysoyn kai diadehma byssinon porphyroyn idontes de oi en soysois echarehsan 8.16  tois de ioydaiois egeneto phohs kai eyphrosyneh 8.17  kata polin kai chohran oy an exetetheh to prostagma oy an exetetheh to ekthema chara kai eyphrosyneh tois ioydaiois kohthohn kai eyphrosyneh kai polloi tohn ethnohn perietemonto kai ioydaizon dia ton phobon tohn ioydaiohn

8.1  בַּיֹּום הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת־בֵּית הָמָן צֹרֵר [הַיְּהוּדִיִּים כ] (הַיְּהוּדִים ק) וּמָרְדֳּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי־הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא־לָהּ׃ 8.2  וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת־טַבַּעְתֹּו אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת־מָרְדֳּכַי עַל־בֵּית הָמָן׃ פ 8.3  וַתֹּוסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן־לֹו לְהַעֲבִיר אֶת־רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי וְאֵת מַחֲשַׁבְתֹּו אֲשֶׁר חָשַׁב עַל־הַיְּהוּדִים׃ 8.4  וַיֹּושֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֵת שַׁרְבִט הַזָּהָב וַתָּקָם אֶסְתֵּר וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ 8.5  וַתֹּאמֶר אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב וְאִם־מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטֹובָה אֲנִי בְּעֵינָיו יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת־הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ׃ 8.6  כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר־יִמְצָא אֶת־עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מֹולַדְתִּי׃ ס 8.7  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּלְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הִנֵּה בֵית־הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר וְאֹתֹו תָּלוּ עַל־הָעֵץ עַל אֲשֶׁר־שָׁלַח יָדֹו [בַּיְּהוּדִיִּים כ] (בַּיְּהוּדִים׃ ק) 8.8  וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל־הַיְּהוּדִים כַּטֹּוב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי־כְתָב אֲשֶׁר־נִכְתָּב בְּשֵׁם־הַמֶּלֶךְ וְנַחְתֹּום בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב׃ 8.9  וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי־הַמֶּלֶךְ בָּעֵת־הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא־חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלֹושָׁה וְעֶשְׂרִים בֹּו וַיִּכָּתֵב כְּכָל־אֲשֶׁר־צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל־הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים־וְהַפַּחֹות וְשָׂרֵי הַמְּדִינֹות אֲשֶׁר ׀ מֵהֹדּוּ וְעַד־כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנֹו וְאֶל־הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשֹׁונָם׃ 8.10  וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים׃ 8.11  אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים ׀ אֲשֶׁר בְּכָל־עִיר־וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל־נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבֹוז׃ 8.12  בְּיֹום אֶחָד בְּכָל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ בִּשְׁלֹושָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר׃ 8.13  פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל־הָעַמִּים וְלִהְיֹות [הַיְּהוּדִיִּים כ] (הַיְּהוּדִים ק) [עֲתוּדִים כ] (עֲתִידִים ק) לַיֹּום הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם׃ 8.14  הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה׃ פ 8.15  וּמָרְדֳּכַי יָצָא ׀ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדֹולָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה׃ 8.16  לַיְּהוּדִים הָיְתָה אֹורָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר׃ 8.17  וּבְכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל־עִיר וָעִיר מְקֹום אֲשֶׁר דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתֹו מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשֹׂון לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיֹום טֹוב וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי־נָפַל פַּחַד־הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם׃

8.1  bajowm HaHwA naatan Hamaelaek Aahaxxwerowxx lAaester HamalkaaH Aaet-bejt Haamaan corer [HajHwdijijm k] (HajHwdijm q) wmaardaakaj baaA lipnej Hamaelaek kij-HigijdaaH Aaester maH HwA-laaH׃ 8.2  wajaasar Hamaelaek Aaet-TabaOtow Aaxxaer HaeOaebijr meHaamaan wajitnaaH lmaardaakaaj wataaxaem Aaester Aaet-maardaakaj Oal-bejt Haamaan׃ p 8.3  watowsaep Aaester watdaber lipnej Hamaelaek watipol lipnej raglaajw watebk watithanaen-low lHaOabijr Aaet-raaOat Haamaan HaaAagaagij wAet mahaxxabtow Aaxxaer haaxxab Oal-HajHwdijm׃ 8.4  wajowxxaeT Hamaelaek lAaester Aet xxarbiT HazaaHaab wataaqaam Aaester wataOamod lipnej Hamaelaek׃ 8.5  watoAmaer Aim-Oal-Hamaelaek Towb wAim-maacaaAtij hen lpaanaajw wkaaxxer Hadaabaar lipnej Hamaelaek wTowbaaH Aanij bOejnaajw jikaateb lHaaxxijb Aaet-Haspaarijm mahaxxaebaet Haamaan baen-HamdaataaA HaaAagaagij Aaxxaer kaatab lAabed Aaet-HajHwdijm Aaxxaer bkaal-mdijnowt Hamaelaek׃ 8.6  kij AejkaakaaH Awkal wraaAijtij baaraaOaaH Aaxxaer-jimcaaA Aaet-Oamij wAejkaakaaH Awkal wraaAijtij bAaabdan mowladtij׃ s 8.7  wajoAmaer Hamaelaek Aahaxxweroxx lAaester HamalkaaH wlmaardaakaj HajHwdij HineH bejt-Haamaan naatatij lAaester wAotow taalw Oal-HaaOec Oal Aaxxaer-xxaalah jaadow [bajHwdijijm k] (bajHwdijm׃ q) 8.8  wAataem kitbw Oal-HajHwdijm kaTowb bOejnejkaem bxxem Hamaelaek whitmw bTabaOat Hamaelaek kij-ktaab Aaxxaer-niktaab bxxem-Hamaelaek wnahtowm bTabaOat Hamaelaek Aejn lHaaxxijb׃ 8.9  wajiqaarAw soprej-Hamaelaek baaOet-HaHijA bahodaexx Haxxlijxxij HwA-hodaexx sijwaan bixxlowxxaaH wOaexrijm bow wajikaateb kkaal-Aaxxaer-ciwaaH maardaakaj Aael-HajHwdijm wAael HaaAahaxxdarpnijm-wHapahowt wxaarej Hamdijnowt Aaxxaer meHodw wOad-kwxx xxaebaO wOaexrijm wmeAaaH mdijnaaH mdijnaaH wmdijnaaH kiktaabaaH wOam waaOaam kilxxonow wAael-HajHwdijm kiktaabaam wkilxxownaam׃ 8.10  wajiktob bxxem Hamaelaek Aahaxxweroxx wajahtom bTabaOat Hamaelaek wajixxlah spaarijm bjad Haaraacijm baswsijm rokbej Haaraekaexx HaaAahaxxtraanijm bnej Haaramaakijm׃ 8.11  Aaxxaer naatan Hamaelaek lajHwdijm Aaxxaer bkaal-Oijr-waaOijr lHiqaaHel wlaOamod Oal-napxxaam lHaxxmijd wlaHarog wlAabed Aaet-kaal-hejl Oam wmdijnaaH Hacaarijm Aotaam Tap wnaaxxijm wxxlaalaam laabowz׃ 8.12  bjowm Aaehaad bkaal-mdijnowt Hamaelaek Aahaxxwerowxx bixxlowxxaaH Oaaxaar lhodaexx xxnejm-Oaaxaar HwA-hodaexx Aadaar׃ 8.13  patxxaegaen Haktaab lHinaaten daat bkaal-mdijnaaH wmdijnaaH gaalwj lkaal-HaaOamijm wliHjowt [HajHwdijijm k] (HajHwdijm q) [Oatwdijm k] (Oatijdijm q) lajowm HazaeH lHinaaqem meAojbejHaem׃ 8.14  Haaraacijm rokbej Haaraekaexx HaaAahaxxtraanijm jaacAw mboHaalijm wdhwpijm bidbar Hamaelaek wHadaat nitnaaH bxxwxxan HabijraaH׃ p 8.15  wmaardaakaj jaacaaA milipnej Hamaelaek bilbwxx malkwt tkelaet waahwr waOaTaeraet zaaHaab gdowlaaH wtakrijk bwc wAargaamaan wHaaOijr xxwxxaan caaHalaaH wxaamehaaH׃ 8.16  lajHwdijm HaajtaaH AowraaH wximhaaH wxaaxon wijqaar׃ 8.17  wbkaal-mdijnaaH wmdijnaaH wbkaal-Oijr waaOijr mqowm Aaxxaer dbar-Hamaelaek wdaatow magijOa ximhaaH wxaaxown lajHwdijm mixxtaeH wjowm Towb wrabijm meOamej HaaAaaraec mitjaHadijm kij-naapal pahad-HajHwdijm OalejHaem׃

8.1  ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את־בית המן צרר [היהודיים כ] (היהודים ק) ומרדכי בא לפני המלך כי־הגידה אסתר מה הוא־לה׃ 8.2  ויסר המלך את־טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את־מרדכי על־בית המן׃ פ 8.3  ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן־לו להעביר את־רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על־היהודים׃ 8.4  ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך׃ 8.5  ותאמר אם־על־המלך טוב ואם־מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את־הספרים מחשבת המן בן־המדתא האגגי אשר כתב לאבד את־היהודים אשר בכל־מדינות המלך׃ 8.6  כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר־ימצא את־עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי׃ ס 8.7  ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית־המן נתתי לאסתר ואתו תלו על־העץ על אשר־שלח ידו [ביהודיים כ] (ביהודים׃ ק) 8.8  ואתם כתבו על־היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי־כתב אשר־נכתב בשם־המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב׃ 8.9  ויקראו ספרי־המלך בעת־ההיא בחדש השלישי הוא־חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל־אשר־צוה מרדכי אל־היהודים ואל האחשדרפנים־והפחות ושרי המדינות אשר ׀ מהדו ועד־כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל־היהודים ככתבם וכלשונם׃ 8.10  ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים׃ 8.11  אשר נתן המלך ליהודים ׀ אשר בכל־עיר־ועיר להקהל ולעמד על־נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את־כל־חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז׃ 8.12  ביום אחד בכל־מדינות המלך אחשורוש בשלושה עשר לחדש שנים־עשר הוא־חדש אדר׃ 8.13  פתשגן הכתב להנתן דת בכל־מדינה ומדינה גלוי לכל־העמים ולהיות [היהודיים כ] (היהודים ק) [עתודים כ] (עתידים ק) ליום הזה להנקם מאיביהם׃ 8.14  הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה׃ פ 8.15  ומרדכי יצא ׀ מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה׃ 8.16  ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר׃ 8.17  ובכל־מדינה ומדינה ובכל־עיר ועיר מקום אשר דבר־המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי־נפל פחד־היהודים עליהם׃

8.1  bjwm HHwA ntn Hmlk Ahxwrwx lAstr HmlkH At-bjt Hmn crr [HjHwdjjm k] (HjHwdjm q) wmrdkj bA lpnj Hmlk kj-HgjdH Astr mH HwA-lH׃ 8.2  wjsr Hmlk At-TbOtw Axr HObjr mHmn wjtnH lmrdkj wtxm Astr At-mrdkj Ol-bjt Hmn׃ p 8.3  wtwsp Astr wtdbr lpnj Hmlk wtpl lpnj rgljw wtbk wtthnn-lw lHObjr At-rOt Hmn HAggj wAt mhxbtw Axr hxb Ol-HjHwdjm׃ 8.4  wjwxT Hmlk lAstr At xrbT HzHb wtqm Astr wtOmd lpnj Hmlk׃ 8.5  wtAmr Am-Ol-Hmlk Twb wAm-mcAtj hn lpnjw wkxr Hdbr lpnj Hmlk wTwbH Anj bOjnjw jktb lHxjb At-Hsprjm mhxbt Hmn bn-HmdtA HAggj Axr ktb lAbd At-HjHwdjm Axr bkl-mdjnwt Hmlk׃ 8.6  kj AjkkH Awkl wrAjtj brOH Axr-jmcA At-Omj wAjkkH Awkl wrAjtj bAbdn mwldtj׃ s 8.7  wjAmr Hmlk Ahxwrx lAstr HmlkH wlmrdkj HjHwdj HnH bjt-Hmn nttj lAstr wAtw tlw Ol-HOc Ol Axr-xlh jdw [bjHwdjjm k] (bjHwdjm׃ q) 8.8  wAtm ktbw Ol-HjHwdjm kTwb bOjnjkm bxm Hmlk whtmw bTbOt Hmlk kj-ktb Axr-nktb bxm-Hmlk wnhtwm bTbOt Hmlk Ajn lHxjb׃ 8.9  wjqrAw sprj-Hmlk bOt-HHjA bhdx Hxljxj HwA-hdx sjwn bxlwxH wOxrjm bw wjktb kkl-Axr-cwH mrdkj Al-HjHwdjm wAl HAhxdrpnjm-wHphwt wxrj Hmdjnwt Axr mHdw wOd-kwx xbO wOxrjm wmAH mdjnH mdjnH wmdjnH kktbH wOm wOm klxnw wAl-HjHwdjm kktbm wklxwnm׃ 8.10  wjktb bxm Hmlk Ahxwrx wjhtm bTbOt Hmlk wjxlh sprjm bjd Hrcjm bswsjm rkbj Hrkx HAhxtrnjm bnj Hrmkjm׃ 8.11  Axr ntn Hmlk ljHwdjm Axr bkl-Ojr-wOjr lHqHl wlOmd Ol-npxm lHxmjd wlHrg wlAbd At-kl-hjl Om wmdjnH Hcrjm Atm Tp wnxjm wxllm lbwz׃ 8.12  bjwm Ahd bkl-mdjnwt Hmlk Ahxwrwx bxlwxH Oxr lhdx xnjm-Oxr HwA-hdx Adr׃ 8.13  ptxgn Hktb lHntn dt bkl-mdjnH wmdjnH glwj lkl-HOmjm wlHjwt [HjHwdjjm k] (HjHwdjm q) [Otwdjm k] (Otjdjm q) ljwm HzH lHnqm mAjbjHm׃ 8.14  Hrcjm rkbj Hrkx HAhxtrnjm jcAw mbHljm wdhwpjm bdbr Hmlk wHdt ntnH bxwxn HbjrH׃ p 8.15  wmrdkj jcA mlpnj Hmlk blbwx mlkwt tklt whwr wOTrt zHb gdwlH wtkrjk bwc wArgmn wHOjr xwxn cHlH wxmhH׃ 8.16  ljHwdjm HjtH AwrH wxmhH wxxn wjqr׃ 8.17  wbkl-mdjnH wmdjnH wbkl-Ojr wOjr mqwm Axr dbr-Hmlk wdtw mgjO xmhH wxxwn ljHwdjm mxtH wjwm Twb wrbjm mOmj HArc mtjHdjm kj-npl phd-HjHwdjm OljHm׃

8.1  Die illo dedit rex Asuerus Esther reginae domum Aman adversarii Iudaeorum, et Mardochaeus ingressus est ante faciem regis; confessa est enim ei Esther quid esset sibi. 8.2  Tulitque rex anulum suum, quem ab Aman recipi iusserat, et tradidit Mardochaeo; Esther autem constituit Mardochaeum super domum Aman. 8.3  Et adiecit Esther loqui coram rege et procidit ad pedes eius flevitque et locuta ad eum oravit, ut malitiam Aman Agagitae et machinationes eius pessimas, quas excogitaverat contra Iudaeos, iuberet irritas fieri. 8.4  At ille ex more sceptrum aureum protendit manu; illaque consurgens stetit ante eum 8.5  et ait: “ Si placet regi, et si inveni gratiam coram eo, et deprecatio mea non ei videtur esse contraria, et accepta sum in oculis eius, obsecro, ut novis epistulis veteres litterae Aman filii Amadathi, Agagitae, insidiatoris et hostis Iudaeorum, quibus eos in cunctis regis provinciis perire praeceperat, corrigantur. 8.6  Quomodo enim potero sustinere malum, quod passurus est populus meus, et interitum cognationis meae? ”. 8.7  Responditque rex Asuerus Esther reginae et Mardochaeo Iudaeo: “ Domum Aman concessi Esther et ipsum iussi appendi in patibulo, quia ausus est manum in Iudaeos mittere. 8.8  Scribite ergo Iudaeis sicut vobis placet, ex regis nomine, signantes litteras anulo meo, quia epistulae ex regis nomine scriptae et illius anulo signatae non possunt immutari ”. 8.9  Accitisque scribis regis — erat autem tempus tertii mensis, qui appellatur Sivan, vicesima et tertia illius die — scriptae sunt epistulae, ut Mardochaeus voluerat, ad Iudaeos et ad satrapas procuratoresque et principes, qui centum viginti septem provinciis ab India usque ad Aethiopiam praesidebant, provinciae atque provinciae, populo et populo, iuxta linguas et litteras suas, et Iudaeis iuxta linguam et litteras suas. 8.10  Ipsaeque epistulae, quae ex regis nomine mittebantur, anulo ipsius obsignatae sunt et missae per veredarios electis equis regiis discurrentes. 8.11  Quibus permisit rex Iudaeis in singulis civitatibus, ut in unum congregarentur et starent pro animabus suis et omnes inimicos suos cum coniugibus ac liberis interficerent atque delerent et spolia eorum diriperent; 8.12  et constituta est per omnes provincias una ultionis dies, id est tertia decima mensis duodecimi, qui vocatur Adar. 8.13  Exemplar epistulae in forma legis in omnibus provinciis promulgandum erat, ut omnibus populis notum fieret paratos esse Iudaeos in diem illam ad capiendam vindictam de hostibus suis. 8.14  Egressique sunt veredarii celeres nuntios perferentes, et edictum regis pependit in Susan. 8.15  Mardochaeus autem de palatio et de conspectu regis egrediens fulgebat vestibus regiis, hyacinthinis videlicet et albis, coronam magnam auream portans in capite et amictus pallio serico atque purpureo; omnisque civitas exsultavit atque laetata est. 8.16  Iudaeis autem nova lux oriri visa est, gaudium, honor et tripudium. 8.17  Apud omnes populos, urbes atque provincias, quocumque regis iussa veniebant, Iudaeis fuit exsultatio, epulae atque convivia et festus dies, in tantum ut plures alterius gentis et sectae eorum religioni et caeremoniis iungerentur; grandis enim cunctos Iudaici nominis terror invaserat.

9.1  Im zwölften Monat nun, das ist der Monat Adar, am dreizehnten Tage, an welchem des Königs Wort und Gebot in Erfüllung gehen sollte, an eben dem Tage, an welchem die Feinde der Juden hofften, sie zu überwältigen, wandte es sich so, daß die Juden ihre Hasser überwältigen durften. 9.2  Da versammelten sich die Juden in ihren Städten, in sämtlichen Provinzen des Königs Ahasveros, um Hand an die zu legen, die ihnen übel wollten, und niemand konnte ihnen widerstehen; denn die Furcht vor ihnen war auf alle Völker gefallen. 9.3  Auch alle Vorsteher der Provinzen und die Satrapen und Landpfleger und die Amtleute des Königs unterstützten die Juden; denn die Furcht vor Mardochai war auf sie gefallen. 9.4  Denn Mardochai galt viel am Hofe des Königs, und sein Ruf erscholl in alle Provinzen; denn der Mann Mardochai ward immer größer. 9.5  Also schlugen die Juden alle ihre Feinde mit dem Schwerte und erwürgten und brachten sie um und verfuhren mit ihren Hassern nach ihrem Belieben. 9.6  Auch in der Burg Susan erwürgten die Juden und brachten 500 Mann um. 9.7  Dazu erschlugen sie Parsandata, 9.8  Dalphon, Aspata, Porata, 9.9  Adalja, Aridata, Parmasta, Arisai, Aridai und Vajesata, 9.10  die zehn Söhne Hamans, des Sohnes Hammedatas, des Feindes der Juden; aber an ihre Güter legten sie die Hand nicht. 9.11  An jenem Tage erfuhr der König die Zahl der in der Burg Susan Getöteten. 9.12  Und der König sprach zu der Königin Esther: Die Juden haben in der Burg Susan 500 Mann erschlagen und umgebracht, dazu die zehn Söhne Hamans. Was haben sie getan in den andern Provinzen des Königs? Was bittest du nun? Es soll dir gegeben werden. Und was forderst du mehr? Es soll geschehen! 9.13  Esther sprach: Gefällt es dem König, so lasse er auch morgen die Juden zu Susan handeln nach der heutigen Verordnung; die zehn Söhne Hamans aber soll man an den Galgen hängen! 9.14  Da befahl der König, solches zu tun, und das Gebot ward zu Susan erlassen, und die zehn Söhne Hamans wurden gehängt. 9.15  Und die Juden versammelten sich zu Susan am vierzehnten Tage des Monats Adar und erwürgten zu Susan 300 Mann; aber an ihre Güter legten sie die Hand nicht. 9.16  Auch die übrigen Juden, die in den Ländern des Königs waren, kamen zusammen und standen für ihr Leben ein und verschafften sich Ruhe vor ihren Feinden, und sie töteten von ihren Feinden 75000; aber an ihre Güter legten sie die Hand nicht. 9.17  Das geschah am dreizehnten Tage des Monats Adar, und sie ruhten am vierzehnten Tage desselben Monats und machten ihn zu einem Tage des Gastmahls und der Freuden. 9.18  Aber die Juden zu Susan waren am dreizehnten und vierzehnten Tage dieses Monats zusammengekommen und ruhten am fünfzehnten Tage; und sie machten diesen Tag zu einem Tage des Gastmahls und der Freuden. 9.19  Darum machen die Juden auf dem Lande, welche in den offenen Städten wohnen, den vierzehnten Tag des Monats Adar zu einem Tage der Freude, des Gastmahls und zum Festtag und senden einander Geschenke. 9.20  Und Mardochai schrieb diese Begebenheiten auf und sandte Briefe an alle Juden, die in allen Provinzen des Königs Ahasveros wohnten, in der Nähe und in der Ferne, 9.21  indem er ihnen verordnete, daß sie den vierzehnten und fünfzehnten Tag des Monats Adar alle Jahre feiern sollten als Tage, 9.22  an denen die Juden vor ihren Feinden zur Ruhe gekommen waren, und als Monat, in welchem ihr Kummer in Freude und ihr Leid in gute Tage verwandelt worden war; daß sie die feiern sollten als Tage des Gastmahls und der Freuden, an denen sie einander Geschenke machen und die Armen beschenken sollten. 9.23  Und die Juden machten sich das, was sie zu tun angefangen hatten und was ihnen Mardochai vorgeschrieben hatte, zur Gewohnheit. 9.24  Weil Haman, der Sohn Hammedatas, der Agagiter, aller Juden Feind, den Plan gefaßt hatte, alle Juden umzubringen, und weil er das Pur, das ist das Los, hatte werfen lassen, um sie aufzureiben und umzubringen; 9.25  während Esther dadurch, daß sie vor den König kam, bewirkte, daß er durch Briefe befahl, Hamans bösen Anschlag, den er wider die Juden erdacht hatte, auf seinen eigenen Kopf zu lenken, so daß man ihn und seine Söhne an den Galgen hängte. 9.26  Darum werden diese Tage Purim genannt, nach dem Worte Pur. Um deswillen und wegen alles dessen, was in dem Schriftstücke stand, was sie selbst gesehen und erfahren hatten, 9.27  setzten die Juden solches fest und nahmen es an für sich und ihre Nachkommen und alle, die sich ihnen anschließen würden, daß sie nicht davon abgehen wollten, jährlich diese zwei Tage zu halten, wie sie vorgeschrieben und bestimmt worden waren. 9.28  Und so sollen diese Tage im Gedächtnis bleiben und gefeiert werden von Geschlecht zu Geschlecht, in allen Provinzen und Städten; so daß diese Purimtage nie verschwinden sollen aus der Mitte der Juden und ihr Gedächtnis bei ihren Nachkommen nicht aufhören soll. 9.29  Und die Königin Esther, die Tochter Abichails, und Mardochai, der Jude, schrieben mit allem Nachdruck, um diesen zweiten Brief betreffend die Purim zu bestätigen. 9.30  Und er sandte Briefe an alle Juden in den 127 Provinzen des Königreichs Ahasveros`, Worte des Friedens und der Wahrheit, 9.31  um diese Purimtage zu ihren bestimmten Zeiten festzusetzen, wie Mardochai, der Jude, und die Königin Ester ihnen verordnet und wie sie sie auch für sich selbst und für ihre Nachkommen festgesetzt hatten, nämlich die Geschichten der Fasten und ihrer Wehklage. 9.32  Und der Befehl Esthers bestätigte diese Purimgeschichte, und er wurde in einem Buche aufgezeichnet.

9.1  ἐν γὰρ τῷ δωδεκάτῳ μηνὶ τρισκαιδεκάτῃ τοῦ μηνός ὅς ἐστιν αδαρ παρῆν τὰ γράμματα τὰ γραφέντα ὑπὸ τοῦ βασιλέως ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἀπώλοντο οἱ ἀντικείμενοι τοῖς ιουδαίοις οὐδεὶς γὰρ ἀντέστη φοβούμενος αὐτούς 9.2  ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἀπώλοντο οἱ ἀντικείμενοι τοῖς ιουδαίοις οὐδεὶς γὰρ ἀντέστη φοβούμενος αὐτούς 9.3  οἱ γὰρ ἄρχοντες τῶν σατραπῶν καὶ οἱ τύραννοι καὶ οἱ βασιλικοὶ γραμματεῖς ἐτίμων τοὺς ιουδαίους ὁ γὰρ φόβος μαρδοχαίου ἐνέκειτο αὐτοῖς 9.4  προσέπεσεν γὰρ τὸ πρόσταγμα τοῦ βασιλέως ὀνομασθῆναι ἐν πάσῃ τῇ βασιλείᾳ 9.5   9.6  καὶ ἐν σούσοις τῇ πόλει ἀπέκτειναν οἱ ιουδαῖοι ἄνδρας πεντακοσίους 9.7  τόν τε φαρσαννεσταιν καὶ δελφων καὶ φασγα 9.8  καὶ φαρδαθα καὶ βαρεα καὶ σαρβαχα 9.9  καὶ μαρμασιμα καὶ αρουφαιον καὶ αρσαιον καὶ ζαβουθαιθαν 9.10  τοὺς δέκα υἱοὺς αμαν αμαδαθου βουγαίου τοῦ ἐχθροῦ τῶν ιουδαίων καὶ διήρπασαν 9.11  ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ ἐπεδόθη ὁ ἀριθμὸς τῷ βασιλεῖ τῶν ἀπολωλότων ἐν σούσοις 9.12  εἶπεν δὲ ὁ βασιλεὺς πρὸς εσθηρ ἀπώλεσαν οἱ ιουδαῖοι ἐν σούσοις τῇ πόλει ἄνδρας πεντακοσίους ἐν δὲ τῇ περιχώρῳ πῶς οἴει ἐχρήσαντο τί οὖν ἀξιοῖς ἔτι καὶ ἔσται σοι 9.13  καὶ εἶπεν εσθηρ τῷ βασιλεῖ δοθήτω τοῖς ιουδαίοις χρῆσθαι ὡσαύτως τὴν αὔριον ὥστε τοὺς δέκα υἱοὺς κρεμάσαι αμαν 9.14  καὶ ἐπέτρεψεν οὕτως γενέσθαι καὶ ἐξέθηκε τοῖς ιουδαίοις τῆς πόλεως τὰ σώματα τῶν υἱῶν αμαν κρεμάσαι 9.15  καὶ συνήχθησαν οἱ ιουδαῖοι ἐν σούσοις τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ τοῦ αδαρ καὶ ἀπέκτειναν ἄνδρας τριακοσίους καὶ οὐδὲν διήρπασαν 9.16  οἱ δὲ λοιποὶ τῶν ιουδαίων οἱ ἐν τῇ βασιλείᾳ συνήχθησαν καὶ ἑαυτοῖς ἐβοήθουν καὶ ἀνεπαύσαντο ἀπὸ τῶν πολεμίων ἀπώλεσαν γὰρ αὐτῶν μυρίους πεντακισχιλίους τῇ τρισκαιδεκάτῃ τοῦ αδαρ καὶ οὐδὲν διήρπασαν 9.17  οἱ δὲ λοιποὶ τῶν ιουδαίων οἱ ἐν τῇ βασιλείᾳ συνήχθησαν καὶ ἑαυτοῖς ἐβοήθουν καὶ ἀνεπαύσαντο ἀπὸ τῶν πολεμίων ἀπώλεσαν γὰρ αὐτῶν μυρίους πεντακισχιλίους τῇ τρισκαιδεκάτῃ τοῦ αδαρ καὶ οὐδὲν διήρπασαν καὶ ἀνεπαύσαντο τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ τοῦ αὐτοῦ μηνὸς καὶ ἦγον αὐτὴν ἡμέραν ἀναπαύσεως μετὰ χαρᾶς καὶ εὐφροσύνης 9.18  οἱ δὲ ιουδαῖοι οἱ ἐν σούσοις τῇ πόλει συνήχθησαν καὶ τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ καὶ οὐκ ἀνεπαύσαντο ἦγον δὲ καὶ τὴν πεντεκαιδεκάτην μετὰ χαρᾶς καὶ εὐφροσύνης 9.19  διὰ τοῦτο οὖν οἱ ιουδαῖοι οἱ διεσπαρμένοι ἐν πάσῃ χώρᾳ τῇ ἔξω ἄγουσιν τὴν τεσσαρεσκαιδεκάτην τοῦ αδαρ ἡμέραν ἀγαθὴν μετ' εὐφροσύνης ἀποστέλλοντες μερίδας ἕκαστος τῷ πλησίον οἱ δὲ κατοικοῦντες ἐν ταῖς μητροπόλεσιν καὶ τὴν πεντεκαιδεκάτην τοῦ αδαρ ἡμέραν εὐφροσύνην ἀγαθὴν ἄγουσιν ἐξαποστέλλοντες μερίδας τοῖς πλησίον 9.20  ἔγραψεν δὲ μαρδοχαῖος τοὺς λόγους τούτους εἰς βιβλίον καὶ ἐξαπέστειλεν τοῖς ιουδαίοις ὅσοι ἦσαν ἐν τῇ ἀρταξέρξου βασιλείᾳ τοῖς ἐγγὺς καὶ τοῖς μακράν 9.21  στῆσαι τὰς ἡμέρας ταύτας ἀγαθὰς ἄγειν τε τὴν τεσσαρεσκαιδεκάτην καὶ τὴν πεντεκαιδεκάτην τοῦ αδαρ 9.22  ἐν γὰρ ταύταις ταῖς ἡμέραις ἀνεπαύσαντο οἱ ιουδαῖοι ἀπὸ τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν καὶ τὸν μῆνα ἐν ᾧ ἐστράφη αὐτοῖς ὃς ἦν αδαρ ἀπὸ πένθους εἰς χαρὰν καὶ ἀπὸ ὀδύνης εἰς ἀγαθὴν ἡμέραν ἄγειν ὅλον ἀγαθὰς ἡμέρας γάμων καὶ εὐφροσύνης ἐξαποστέλλοντας μερίδας τοῖς φίλοις καὶ τοῖς πτωχοῖς 9.23  καὶ προσεδέξαντο οἱ ιουδαῖοι καθὼς ἔγραψεν αὐτοῖς ὁ μαρδοχαῖος 9.24  πῶς αμαν αμαδαθου ὁ μακεδὼν ἐπολέμει αὐτούς καθὼς ἔθετο ψήφισμα καὶ κλῆρον ἀφανίσαι αὐτούς 9.25  καὶ ὡς εἰσῆλθεν πρὸς τὸν βασιλέα λέγων κρεμάσαι τὸν μαρδοχαῖον ὅσα δὲ ἐπεχείρησεν ἐπάξαι ἐπὶ τοὺς ιουδαίους κακά ἐπ' αὐτὸν ἐγένοντο καὶ ἐκρεμάσθη αὐτὸς καὶ τὰ τέκνα αὐτοῦ 9.26  διὰ τοῦτο ἐπεκλήθησαν αἱ ἡμέραι αὗται φρουραι διὰ τοὺς κλήρους ὅτι τῇ διαλέκτῳ αὐτῶν καλοῦνται φρουραι διὰ τοὺς λόγους τῆς ἐπιστολῆς ταύτης καὶ ὅσα πεπόνθασιν διὰ ταῦτα καὶ ὅσα αὐτοῖς ἐγένετο 9.27  καὶ ἔστησεν καὶ προσεδέχοντο οἱ ιουδαῖοι ἐφ' ἑαυτοῖς καὶ ἐπὶ τῷ σπέρματι αὐτῶν καὶ ἐπὶ τοῖς προστεθειμένοις ἐπ' αὐτῶν οὐδὲ μὴν ἄλλως χρήσονται αἱ δὲ ἡμέραι αὗται μνημόσυνον ἐπιτελούμενον κατὰ γενεὰν καὶ γενεὰν καὶ πόλιν καὶ πατριὰν καὶ χώραν 9.28  καὶ ἔστησεν καὶ προσεδέχοντο οἱ ιουδαῖοι ἐφ' ἑαυτοῖς καὶ ἐπὶ τῷ σπέρματι αὐτῶν καὶ ἐπὶ τοῖς προστεθειμένοις ἐπ' αὐτῶν οὐδὲ μὴν ἄλλως χρήσονται αἱ δὲ ἡμέραι αὗται μνημόσυνον ἐπιτελούμενον κατὰ γενεὰν καὶ γενεὰν καὶ πόλιν καὶ πατριὰν καὶ χώραν αἱ δὲ ἡμέραι αὗται τῶν φρουραι ἀχθήσονται εἰς τὸν ἅπαντα χρόνον καὶ τὸ μνημόσυνον αὐτῶν οὐ μὴ ἐκλίπῃ ἐκ τῶν γενεῶν 9.29  καὶ ἔγραψεν εσθηρ ἡ βασίλισσα θυγάτηρ αμιναδαβ καὶ μαρδοχαῖος ὁ ιουδαῖος ὅσα ἐποίησαν τό τε στερέωμα τῆς ἐπιστολῆς τῶν φρουραι 9.30   9.31  καὶ μαρδοχαῖος καὶ εσθηρ ἡ βασίλισσα ἔστησαν ἑαυτοῖς καθ' ἑαυτῶν καὶ τότε στήσαντες κατὰ τῆς ὑγιείας αὐτῶν καὶ τὴν βουλὴν αὐτῶν καὶ εσθηρ λόγῳ ἔστησεν εἰς τὸν αἰῶνα καὶ ἐγράφη εἰς μνημόσυνον 9.32  καὶ εσθηρ λόγῳ ἔστησεν εἰς τὸν αἰῶνα καὶ ἐγράφη εἰς μνημόσυνον

9.1  en gar toh dohdekatoh mehni triskaidekateh toy mehnos os estin adar parehn ta grammata ta graphenta ypo toy basileohs en ayteh teh ehmera apohlonto oi antikeimenoi tois ioydaiois oydeis gar antesteh phoboymenos aytoys 9.2  en ayteh teh ehmera apohlonto oi antikeimenoi tois ioydaiois oydeis gar antesteh phoboymenos aytoys 9.3  oi gar archontes tohn satrapohn kai oi tyrannoi kai oi basilikoi grammateis etimohn toys ioydaioys o gar phobos mardochaioy enekeito aytois 9.4  prosepesen gar to prostagma toy basileohs onomasthehnai en paseh teh basileia 9.5   9.6  kai en soysois teh polei apekteinan oi ioydaioi andras pentakosioys 9.7  ton te pharsannestain kai delphohn kai phasga 9.8  kai phardatha kai barea kai sarbacha 9.9  kai marmasima kai aroyphaion kai arsaion kai zaboythaithan 9.10  toys deka yioys aman amadathoy boygaioy toy echthroy tohn ioydaiohn kai diehrpasan 9.11  en ayteh teh ehmera epedotheh o arithmos toh basilei tohn apolohlotohn en soysois 9.12  eipen de o basileys pros esthehr apohlesan oi ioydaioi en soysois teh polei andras pentakosioys en de teh perichohroh pohs oiei echrehsanto ti oyn axiois eti kai estai soi 9.13  kai eipen esthehr toh basilei dothehtoh tois ioydaiois chrehsthai ohsaytohs tehn ayrion ohste toys deka yioys kremasai aman 9.14  kai epetrepsen oytohs genesthai kai exethehke tois ioydaiois tehs poleohs ta sohmata tohn yiohn aman kremasai 9.15  kai synehchthehsan oi ioydaioi en soysois teh tessareskaidekateh toy adar kai apekteinan andras triakosioys kai oyden diehrpasan 9.16  oi de loipoi tohn ioydaiohn oi en teh basileia synehchthehsan kai eaytois eboehthoyn kai anepaysanto apo tohn polemiohn apohlesan gar aytohn myrioys pentakischilioys teh triskaidekateh toy adar kai oyden diehrpasan 9.17  oi de loipoi tohn ioydaiohn oi en teh basileia synehchthehsan kai eaytois eboehthoyn kai anepaysanto apo tohn polemiohn apohlesan gar aytohn myrioys pentakischilioys teh triskaidekateh toy adar kai oyden diehrpasan kai anepaysanto teh tessareskaidekateh toy aytoy mehnos kai ehgon aytehn ehmeran anapayseohs meta charas kai eyphrosynehs 9.18  oi de ioydaioi oi en soysois teh polei synehchthehsan kai teh tessareskaidekateh kai oyk anepaysanto ehgon de kai tehn pentekaidekatehn meta charas kai eyphrosynehs 9.19  dia toyto oyn oi ioydaioi oi diesparmenoi en paseh chohra teh exoh agoysin tehn tessareskaidekatehn toy adar ehmeran agathehn met' eyphrosynehs apostellontes meridas ekastos toh plehsion oi de katoikoyntes en tais mehtropolesin kai tehn pentekaidekatehn toy adar ehmeran eyphrosynehn agathehn agoysin exapostellontes meridas tois plehsion 9.20  egrapsen de mardochaios toys logoys toytoys eis biblion kai exapesteilen tois ioydaiois osoi ehsan en teh artaxerxoy basileia tois eggys kai tois makran 9.21  stehsai tas ehmeras taytas agathas agein te tehn tessareskaidekatehn kai tehn pentekaidekatehn toy adar 9.22  en gar taytais tais ehmerais anepaysanto oi ioydaioi apo tohn echthrohn aytohn kai ton mehna en oh estrapheh aytois os ehn adar apo penthoys eis charan kai apo odynehs eis agathehn ehmeran agein olon agathas ehmeras gamohn kai eyphrosynehs exapostellontas meridas tois philois kai tois ptohchois 9.23  kai prosedexanto oi ioydaioi kathohs egrapsen aytois o mardochaios 9.24  pohs aman amadathoy o makedohn epolemei aytoys kathohs etheto psehphisma kai klehron aphanisai aytoys 9.25  kai ohs eisehlthen pros ton basilea legohn kremasai ton mardochaion osa de epecheirehsen epaxai epi toys ioydaioys kaka ep' ayton egenonto kai ekremastheh aytos kai ta tekna aytoy 9.26  dia toyto epeklehthehsan ai ehmerai aytai phroyrai dia toys klehroys oti teh dialektoh aytohn kaloyntai phroyrai dia toys logoys tehs epistolehs taytehs kai osa peponthasin dia tayta kai osa aytois egeneto 9.27  kai estehsen kai prosedechonto oi ioydaioi eph' eaytois kai epi toh spermati aytohn kai epi tois prostetheimenois ep' aytohn oyde mehn allohs chrehsontai ai de ehmerai aytai mnehmosynon epiteloymenon kata genean kai genean kai polin kai patrian kai chohran 9.28  kai estehsen kai prosedechonto oi ioydaioi eph' eaytois kai epi toh spermati aytohn kai epi tois prostetheimenois ep' aytohn oyde mehn allohs chrehsontai ai de ehmerai aytai mnehmosynon epiteloymenon kata genean kai genean kai polin kai patrian kai chohran ai de ehmerai aytai tohn phroyrai achthehsontai eis ton apanta chronon kai to mnehmosynon aytohn oy meh eklipeh ek tohn geneohn 9.29  kai egrapsen esthehr eh basilissa thygatehr aminadab kai mardochaios o ioydaios osa epoiehsan to te stereohma tehs epistolehs tohn phroyrai 9.30   9.31  kai mardochaios kai esthehr eh basilissa estehsan eaytois kath' eaytohn kai tote stehsantes kata tehs ygieias aytohn kai tehn boylehn aytohn kai esthehr logoh estehsen eis ton aiohna kai egrapheh eis mnehmosynon 9.32  kai esthehr logoh estehsen eis ton aiohna kai egrapheh eis mnehmosynon

9.1  וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלֹושָׁה עָשָׂר יֹום בֹּו אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתֹו לְהֵעָשֹׂות בַּיֹּום אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלֹוט בָּהֶם וְנַהֲפֹוךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם׃ 9.2  נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ אֳחַשְׁוֵרֹושׁ לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם וְאִישׁ לֹא־עָמַד לִפְנֵיהֶם כִּי־נָפַל פַּחְדָּם עַל־כָּל־הָעַמִּים׃ 9.3  וְכָל־שָׂרֵי הַמְּדִינֹות וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחֹות וְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ מְנַשְּׂאִים אֶת־הַיְּהוּדִים כִּי־נָפַל פַּחַד־מָרְדֳּכַי עֲלֵיהֶם׃ 9.4  כִּי־גָדֹול מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעֹו הֹולֵךְ בְּכָל־הַמְּדִינֹות כִּי־הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הֹולֵךְ וְגָדֹול׃ פ 9.5  וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל־אֹיְבֵיהֶם מַכַּת־חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצֹונָם׃ 9.6  וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאֹות אִישׁ׃ 9.7  וְאֵת ׀ פַּרְשַׁנְדָּתָא וְאֵת ׀ דַּלְפֹון וְאֵת ׀ אַסְפָּתָא׃ 9.8  וְאֵת ׀ פֹּורָתָא וְאֵת ׀ אֲדַלְיָא וְאֵת ׀ אֲרִידָתָא׃ 9.9  וְאֵת ׀ פַּרְמַשְׁתָּא וְאֵת ׀ אֲרִיסַי וְאֵת ׀ אֲרִדַי וְאֵת ׀ וַיְזָתָא׃ 9.10  עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם׃ 9.11  בַּיֹּום הַהוּא בָּא מִסְפַּר הַהֲרוּגִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃ ס 9.12  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאֹות אִישׁ וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן בִּשְׁאָר מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ וּמַה־שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עֹוד וְתֵעָשׂ׃ 9.13  וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב יִנָּתֵן גַּם־מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשֹׂות כְּדָת הַיֹּום וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן יִתְלוּ עַל־הָעֵץ׃ 9.14  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשֹׂות כֵּן וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי־הָמָן תָּלוּ׃ 9.15  וַיִּקָּהֲלוּ [הַיְּהוּדִיִּים כ] (הַיְּהוּדִים ק) אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיֹום אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאֹות אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם׃ 9.16  וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינֹות הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ ׀ וְעָמֹד עַל־נַפְשָׁם וְנֹוחַ מֵאֹיְבֵיהֶם וְהָרֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת־יָדָם׃ 9.17  בְּיֹום־שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְנֹוחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בֹּו וְעָשֹׂה אֹתֹו יֹום מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה׃ 9.18  [וְהַיְּהוּדִיִּים כ] (וְהַיְּהוּדִים ק) אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בֹּו וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בֹּו וְנֹוחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בֹּו וְעָשֹׂה אֹתֹו יֹום מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה׃ 9.19  עַל־כֵּן הַיְּהוּדִים [הַפְּרֹוזִים כ] (הַפְּרָזִים ק) הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזֹות עֹשִׂים אֵת יֹום אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיֹום טֹוב וּמִשְׁלֹוחַ מָנֹות אִישׁ לְרֵעֵהוּ׃ פ 9.20  וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל־מְדִינֹות הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ הַקְּרֹובִים וְהָרְחֹוקִים׃ 9.21  לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיֹות עֹשִׂים אֵת יֹום אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יֹום־חֲמִשָּׁה עָשָׂר בֹּו בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה׃ 9.22  כַּיָּמִים אֲשֶׁר־נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹויְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגֹון לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיֹום טֹוב לַעֲשֹׂות אֹותָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹוחַ מָנֹות אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנֹות לָאֶבְיֹונִים׃ 9.23  וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר־הֵחֵלּוּ לַעֲשֹׂות וְאֵת אֲשֶׁר־כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם׃ 9.24  כִּי הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל־הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל־הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּיל פּוּר הוּא הַגֹּורָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם׃ 9.25  וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם־הַסֵּפֶר יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתֹּו הָרָעָה אֲשֶׁר־חָשַׁב עַל־הַיְּהוּדִים עַל־רֹאשֹׁו וְתָלוּ אֹתֹו וְאֶת־בָּנָיו עַל־הָעֵץ׃ 9.26  עַל־כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל־שֵׁם הַפּוּר עַל־כֵּן עַל־כָּל־דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וּמָה־רָאוּ עַל־כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם׃ 9.27  קִיְּמוּ [וְקִבֵּל כ] (וְקִבְּלוּ ק) הַיְּהוּדִים ׀ עֲלֵיהֶם ׀ וְעַל־זַרְעָם וְעַל כָּל־הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבֹור לִהְיֹות עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה׃ 9.28  וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל־דֹּור וָדֹור מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתֹּוךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא־יָסוּף מִזַּרְעָם׃ ס 9.29  וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת־אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת־כָּל־תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית׃ 9.30  וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִים אֶל־שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרֹושׁ דִּבְרֵי שָׁלֹום וֶאֱמֶת׃ 9.31  לְקַיֵּם אֵת־יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל־נַפְשָׁם וְעַל־זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמֹות וְזַעֲקָתָם׃ 9.32  וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר׃ פ

9.1  wbixxnejm Oaaxaar hodaexx HwA-hodaexx Aadaar bixxlowxxaaH Oaaxaar jowm bow Aaxxaer HigijOa dbar-Hamaelaek wdaatow lHeOaaxowt bajowm Aaxxaer xibrw Aojbej HajHwdijm lixxlowT baaHaem wnaHapowk HwA Aaxxaer jixxlTw HajHwdijm HemaaH bxonAejHaem׃ 9.2  niqHalw HajHwdijm bOaarejHaem bkaal-mdijnowt Hamaelaek Aaahaxxwerowxx lixxloha jaad bimbaqxxej raaOaataam wAijxx loA-Oaamad lipnejHaem kij-naapal pahdaam Oal-kaal-HaaOamijm׃ 9.3  wkaal-xaarej Hamdijnowt wHaaAahaxxdarpnijm wHapahowt wOoxej HamlaaAkaaH Aaxxaer lamaelaek mnaxAijm Aaet-HajHwdijm kij-naapal pahad-maardaakaj OalejHaem׃ 9.4  kij-gaadowl maardaakaj bbejt Hamaelaek wxxaamOow Howlek bkaal-Hamdijnowt kij-HaaAijxx maardaakaj Howlek wgaadowl׃ p 9.5  wajakw HajHwdijm bkaal-AojbejHaem makat-haeraeb wHaeraeg wAabdaan wajaOaxw bxonAejHaem kircownaam׃ 9.6  wbxxwxxan HabijraaH Haargw HajHwdijm wAabed hamexx meAowt Aijxx׃ 9.7  wAet parxxandaataaA wAet dalpown wAet AaspaataaA׃ 9.8  wAet powraataaA wAet AadaljaaA wAet AarijdaataaA׃ 9.9  wAet parmaxxtaaA wAet Aarijsaj wAet Aaridaj wAet wajzaataaA׃ 9.10  Oaxaeraet bnej Haamaan baen-HamdaataaA corer HajHwdijm Haaraagw wbabizaaH loA xxaalhw Aaet-jaadaam׃ 9.11  bajowm HaHwA baaA mispar HaHarwgijm bxxwxxan HabijraaH lipnej Hamaelaek׃ s 9.12  wajoAmaer Hamaelaek lAaester HamalkaaH bxxwxxan HabijraaH Haargw HajHwdijm wAabed hamexx meAowt Aijxx wAet Oaxaeraet bnej-Haamaan bixxAaar mdijnowt Hamaelaek maeH Oaaxw wmaH-xxAelaatek wjinaaten laak wmaH-baqaaxxaatek Oowd wteOaax׃ 9.13  watoAmaer Aaester Aim-Oal-Hamaelaek Towb jinaaten gam-maahaar lajHwdijm Aaxxaer bxxwxxaan laOaxowt kdaat Hajowm wAet Oaxaeraet bnej-Haamaan jitlw Oal-HaaOec׃ 9.14  wajoAmaer Hamaelaek lHeOaaxowt ken watinaaten daat bxxwxxaan wAet Oaxaeraet bnej-Haamaan taalw׃ 9.15  wajiqaaHalw [HajHwdijijm k] (HajHwdijm q) Aaxxaer-bxxwxxaan gam bjowm AarbaaOaaH Oaaxaar lhodaexx Aadaar wajaHargw bxxwxxaan xxloxx meAowt Aijxx wbabizaaH loA xxaalhw Aaet-jaadaam׃ 9.16  wxxAaar HajHwdijm Aaxxaer bimdijnowt Hamaelaek niqHalw wOaamod Oal-napxxaam wnowha meAojbejHaem wHaarog bxonAejHaem hamixxaaH wxxibOijm Aaalaep wbabizaaH loA xxaalhw Aaet-jaadaam׃ 9.17  bjowm-xxloxxaaH Oaaxaar lhodaexx Aadaar wnowha bAarbaaOaaH Oaaxaar bow wOaaxoH Aotow jowm mixxtaeH wximhaaH׃ 9.18  [wHajHwdijijm k] (wHajHwdijm q) Aaxxaer-bxxwxxaan niqHalw bixxloxxaaH Oaaxaar bow wbAarbaaOaaH Oaaxaar bow wnowha bahamixxaaH Oaaxaar bow wOaaxoH Aotow jowm mixxtaeH wximhaaH׃ 9.19  Oal-ken HajHwdijm [Haprowzijm k] (Hapraazijm q) Hajoxxbijm bOaarej Hapraazowt Ooxijm Aet jowm AarbaaOaaH Oaaxaar lhodaexx Aadaar ximhaaH wmixxtaeH wjowm Towb wmixxlowha maanowt Aijxx lreOeHw׃ p 9.20  wajiktob maardaakaj Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH wajixxlah spaarijm Aael-kaal-HajHwdijm Aaxxaer bkaal-mdijnowt Hamaelaek Aahaxxwerowxx Haqrowbijm wHaarhowqijm׃ 9.21  lqajem OalejHaem liHjowt Ooxijm Aet jowm AarbaaOaaH Oaaxaar lhodaexx Aadaar wAet jowm-hamixxaaH Oaaxaar bow bkaal-xxaanaaH wxxaanaaH׃ 9.22  kajaamijm Aaxxaer-naahw baaHaem HajHwdijm meAowjbejHaem wHahodaexx Aaxxaer naeHpak laaHaem mijaagown lximhaaH wmeAebael ljowm Towb laOaxowt Aowtaam jmej mixxtaeH wximhaaH wmixxlowha maanowt Aijxx lreOeHw wmataanowt laaAaebjownijm׃ 9.23  wqibel HajHwdijm Aet Aaxxaer-Hehelw laOaxowt wAet Aaxxaer-kaatab maardaakaj AalejHaem׃ 9.24  kij Haamaan baen-HamdaataaA HaaAagaagij corer kaal-HajHwdijm haaxxab Oal-HajHwdijm lAabdaam wHipijl pwr HwA Hagowraal lHumaam wlAabdaam׃ 9.25  wbboAaaH lipnej Hamaelaek Aaamar Oim-Hasepaer jaaxxwb mahaxxabtow HaaraaOaaH Aaxxaer-haaxxab Oal-HajHwdijm Oal-roAxxow wtaalw Aotow wAaet-baanaajw Oal-HaaOec׃ 9.26  Oal-ken qaarAw lajaamijm HaaAelaeH pwrijm Oal-xxem Hapwr Oal-ken Oal-kaal-dibrej HaaAigaeraet HazoAt wmaaH-raaAw Oal-kaakaaH wmaaH HigijOa AalejHaem׃ 9.27  qijmw [wqibel k] (wqiblw q) HajHwdijm OalejHaem wOal-zarOaam wOal kaal-Hanilwijm OalejHaem wloA jaOabowr liHjowt Ooxijm Aet xxnej Hajaamijm HaaAelaeH kiktaabaam wkizmanaam bkaal-xxaanaaH wxxaanaaH׃ 9.28  wHajaamijm HaaAelaeH nizkaarijm wnaOaxijm bkaal-dowr waadowr mixxpaahaaH wmixxpaahaaH mdijnaaH wmdijnaaH wOijr waaOijr wijmej Hapwrijm HaaAelaeH loA jaOabrw mitowk HajHwdijm wzikraam loA-jaaswp mizarOaam׃ s 9.29  watiktob Aaester HamalkaaH bat-Aabijhajil wmaardaakaj HajHwdij Aaet-kaal-toqaep lqajem Aet Aigaeraet Hapwrijm HazoAt Haxxenijt׃ 9.30  wajixxlah spaarijm Aael-kaal-HajHwdijm Aael-xxaebaO wOaexrijm wmeAaaH mdijnaaH malkwt Aahaxxwerowxx dibrej xxaalowm waeAaemaet׃ 9.31  lqajem Aet-jmej Hapurijm HaaAelaeH bizmanejHaem kaAaxxaer qijam OalejHaem maardaakaj HajHwdij wAaester HamalkaaH wkaAaxxaer qijmw Oal-napxxaam wOal-zarOaam dibrej Hacomowt wzaOaqaataam׃ 9.32  wmaAamar Aaester qijam dibrej Hapurijm HaaAelaeH wniktaab basepaer׃ p

9.1  ובשנים עשר חדש הוא־חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר־המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם׃ 9.2  נקהלו היהודים בעריהם בכל־מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא־עמד לפניהם כי־נפל פחדם על־כל־העמים׃ 9.3  וכל־שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את־היהודים כי־נפל פחד־מרדכי עליהם׃ 9.4  כי־גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל־המדינות כי־האיש מרדכי הולך וגדול׃ פ 9.5  ויכו היהודים בכל־איביהם מכת־חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם׃ 9.6  ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש׃ 9.7  ואת ׀ פרשנדתא ואת ׀ דלפון ואת ׀ אספתא׃ 9.8  ואת ׀ פורתא ואת ׀ אדליא ואת ׀ ארידתא׃ 9.9  ואת ׀ פרמשתא ואת ׀ אריסי ואת ׀ ארדי ואת ׀ ויזתא׃ 9.10  עשרת בני המן בן־המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את־ידם׃ 9.11  ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך׃ ס 9.12  ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני־המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה־שאלתך וינתן לך ומה־בקשתך עוד ותעש׃ 9.13  ותאמר אסתר אם־על־המלך טוב ינתן גם־מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני־המן יתלו על־העץ׃ 9.14  ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני־המן תלו׃ 9.15  ויקהלו [היהודיים כ] (היהודים ק) אשר־בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את־ידם׃ 9.16  ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ׀ ועמד על־נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את־ידם׃ 9.17  ביום־שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃ 9.18  [והיהודיים כ] (והיהודים ק) אשר־בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃ 9.19  על־כן היהודים [הפרוזים כ] (הפרזים ק) הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו׃ פ 9.20  ויכתב מרדכי את־הדברים האלה וישלח ספרים אל־כל־היהודים אשר בכל־מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים׃ 9.21  לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום־חמשה עשר בו בכל־שנה ושנה׃ 9.22  כימים אשר־נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים׃ 9.23  וקבל היהודים את אשר־החלו לעשות ואת אשר־כתב מרדכי אליהם׃ 9.24  כי המן בן־המדתא האגגי צרר כל־היהודים חשב על־היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃ 9.25  ובבאה לפני המלך אמר עם־הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר־חשב על־היהודים על־ראשו ותלו אתו ואת־בניו על־העץ׃ 9.26  על־כן קראו לימים האלה פורים על־שם הפור על־כן על־כל־דברי האגרת הזאת ומה־ראו על־ככה ומה הגיע אליהם׃ 9.27  קימו [וקבל כ] (וקבלו ק) היהודים ׀ עליהם ׀ ועל־זרעם ועל כל־הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל־שנה ושנה׃ 9.28  והימים האלה נזכרים ונעשים בכל־דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא־יסוף מזרעם׃ ס 9.29  ותכתב אסתר המלכה בת־אביחיל ומרדכי היהודי את־כל־תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית׃ 9.30  וישלח ספרים אל־כל־היהודים אל־שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת׃ 9.31  לקים את־ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על־נפשם ועל־זרעם דברי הצמות וזעקתם׃ 9.32  ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃ פ

9.1  wbxnjm Oxr hdx HwA-hdx Adr bxlwxH Oxr jwm bw Axr HgjO dbr-Hmlk wdtw lHOxwt bjwm Axr xbrw Ajbj HjHwdjm lxlwT bHm wnHpwk HwA Axr jxlTw HjHwdjm HmH bxnAjHm׃ 9.2  nqHlw HjHwdjm bOrjHm bkl-mdjnwt Hmlk Ahxwrwx lxlh jd bmbqxj rOtm wAjx lA-Omd lpnjHm kj-npl phdm Ol-kl-HOmjm׃ 9.3  wkl-xrj Hmdjnwt wHAhxdrpnjm wHphwt wOxj HmlAkH Axr lmlk mnxAjm At-HjHwdjm kj-npl phd-mrdkj OljHm׃ 9.4  kj-gdwl mrdkj bbjt Hmlk wxmOw Hwlk bkl-Hmdjnwt kj-HAjx mrdkj Hwlk wgdwl׃ p 9.5  wjkw HjHwdjm bkl-AjbjHm mkt-hrb wHrg wAbdn wjOxw bxnAjHm krcwnm׃ 9.6  wbxwxn HbjrH Hrgw HjHwdjm wAbd hmx mAwt Ajx׃ 9.7  wAt prxndtA wAt dlpwn wAt AsptA׃ 9.8  wAt pwrtA wAt AdljA wAt ArjdtA׃ 9.9  wAt prmxtA wAt Arjsj wAt Ardj wAt wjztA׃ 9.10  Oxrt bnj Hmn bn-HmdtA crr HjHwdjm Hrgw wbbzH lA xlhw At-jdm׃ 9.11  bjwm HHwA bA mspr HHrwgjm bxwxn HbjrH lpnj Hmlk׃ s 9.12  wjAmr Hmlk lAstr HmlkH bxwxn HbjrH Hrgw HjHwdjm wAbd hmx mAwt Ajx wAt Oxrt bnj-Hmn bxAr mdjnwt Hmlk mH Oxw wmH-xAltk wjntn lk wmH-bqxtk Owd wtOx׃ 9.13  wtAmr Astr Am-Ol-Hmlk Twb jntn gm-mhr ljHwdjm Axr bxwxn lOxwt kdt Hjwm wAt Oxrt bnj-Hmn jtlw Ol-HOc׃ 9.14  wjAmr Hmlk lHOxwt kn wtntn dt bxwxn wAt Oxrt bnj-Hmn tlw׃ 9.15  wjqHlw [HjHwdjjm k] (HjHwdjm q) Axr-bxwxn gm bjwm ArbOH Oxr lhdx Adr wjHrgw bxwxn xlx mAwt Ajx wbbzH lA xlhw At-jdm׃ 9.16  wxAr HjHwdjm Axr bmdjnwt Hmlk nqHlw wOmd Ol-npxm wnwh mAjbjHm wHrg bxnAjHm hmxH wxbOjm Alp wbbzH lA xlhw At-jdm׃ 9.17  bjwm-xlxH Oxr lhdx Adr wnwh bArbOH Oxr bw wOxH Atw jwm mxtH wxmhH׃ 9.18  [wHjHwdjjm k] (wHjHwdjm q) Axr-bxwxn nqHlw bxlxH Oxr bw wbArbOH Oxr bw wnwh bhmxH Oxr bw wOxH Atw jwm mxtH wxmhH׃ 9.19  Ol-kn HjHwdjm [Hprwzjm k] (Hprzjm q) Hjxbjm bOrj Hprzwt Oxjm At jwm ArbOH Oxr lhdx Adr xmhH wmxtH wjwm Twb wmxlwh mnwt Ajx lrOHw׃ p 9.20  wjktb mrdkj At-Hdbrjm HAlH wjxlh sprjm Al-kl-HjHwdjm Axr bkl-mdjnwt Hmlk Ahxwrwx Hqrwbjm wHrhwqjm׃ 9.21  lqjm OljHm lHjwt Oxjm At jwm ArbOH Oxr lhdx Adr wAt jwm-hmxH Oxr bw bkl-xnH wxnH׃ 9.22  kjmjm Axr-nhw bHm HjHwdjm mAwjbjHm wHhdx Axr nHpk lHm mjgwn lxmhH wmAbl ljwm Twb lOxwt Awtm jmj mxtH wxmhH wmxlwh mnwt Ajx lrOHw wmtnwt lAbjwnjm׃ 9.23  wqbl HjHwdjm At Axr-Hhlw lOxwt wAt Axr-ktb mrdkj AljHm׃ 9.24  kj Hmn bn-HmdtA HAggj crr kl-HjHwdjm hxb Ol-HjHwdjm lAbdm wHpjl pwr HwA Hgwrl lHmm wlAbdm׃ 9.25  wbbAH lpnj Hmlk Amr Om-Hspr jxwb mhxbtw HrOH Axr-hxb Ol-HjHwdjm Ol-rAxw wtlw Atw wAt-bnjw Ol-HOc׃ 9.26  Ol-kn qrAw ljmjm HAlH pwrjm Ol-xm Hpwr Ol-kn Ol-kl-dbrj HAgrt HzAt wmH-rAw Ol-kkH wmH HgjO AljHm׃ 9.27  qjmw [wqbl k] (wqblw q) HjHwdjm OljHm wOl-zrOm wOl kl-Hnlwjm OljHm wlA jObwr lHjwt Oxjm At xnj Hjmjm HAlH kktbm wkzmnm bkl-xnH wxnH׃ 9.28  wHjmjm HAlH nzkrjm wnOxjm bkl-dwr wdwr mxphH wmxphH mdjnH wmdjnH wOjr wOjr wjmj Hpwrjm HAlH lA jObrw mtwk HjHwdjm wzkrm lA-jswp mzrOm׃ s 9.29  wtktb Astr HmlkH bt-Abjhjl wmrdkj HjHwdj At-kl-tqp lqjm At Agrt Hpwrjm HzAt Hxnjt׃ 9.30  wjxlh sprjm Al-kl-HjHwdjm Al-xbO wOxrjm wmAH mdjnH mlkwt Ahxwrwx dbrj xlwm wAmt׃ 9.31  lqjm At-jmj Hprjm HAlH bzmnjHm kAxr qjm OljHm mrdkj HjHwdj wAstr HmlkH wkAxr qjmw Ol-npxm wOl-zrOm dbrj Hcmwt wzOqtm׃ 9.32  wmAmr Astr qjm dbrj Hprjm HAlH wnktb bspr׃ p

9.1  Igitur duodecimi mensis — id est Adar — tertia decima die, quando verbum et edictum regis explendum erat, et hostes Iudaeorum sperabant quod dominarentur ipsis, versa vice Iudaei superaverunt adversarios suos. 9.2  Congregatique sunt per singulas civitates, ut extenderent manum contra inimicos et persecutores suos; nullusque ausus est resistere, eo quod omnes populos invaserat formido eorum. 9.3  Nam et omnes provinciarum principes et satrapae et procuratores omnisque dignitas, quae singulis locis ac operibus praeerat, sustinebant Iudaeos timore Mardochaei, 9.4  quem principem esse palatii et plurimum posse cognoverant; fama quoque nominis eius crescebat cotidie et per cunctorum ora volitabat. 9.5  Itaque percusserunt Iudaei omnes inimicos suos plaga gladii et necis et interitus, reddentes eis, quod sibi paraverant facere. 9.6  In Susan quingentos viros interfecerunt, extra decem filios Aman Agagitae hostis Iudaeorum, quorum ista sunt nomina: 9.7  Pharsandatha et Delphon et Esphatha 9.8  et Phoratha et Adalia et Aridatha 9.9  et Phermesta et Arisai et Aridai et Iezatha. 9.10  Quos cum occidissent, praedas de substantiis eorum tangere noluerunt. 9.11  Statimque numerus eorum, qui occisi erant in Susan, ad regem relatus est. 9.12  Qui dixit reginae: “ In urbe Susan interfecerunt et deleverunt Iudaei quingentos viros et decem filios Aman. Quantam putas eos exercuisse caedem in universis provinciis? Quid ultra postulas et quid vis, ut fieri iubeam? ”. 9.13  Cui illa respondit: “ Si regi placet, detur potestas Iudaeis, qui in Susan sunt, ut sicut hodie fecerunt, sic et cras faciant, et decem filii Aman in patibulo suspendantur ”. 9.14  Praecepitque rex, ut ita fieret. Statimque in Susan pependit edictum, et decem filii Aman suspensi sunt. 9.15  Congregatis igitur Iudaeis, qui in Susan erant, quarta decima die mensis Adar, interfecti sunt in Susan trecenti viri, nec eorum ab illis direpta substantia est. 9.16  Reliqui autem Iudaei per omnes provincias, quae dicioni regis subiacebant, congregati pro animabus suis steterunt, ut requiescerent ab hostibus, ac interfecerunt de persecutoribus suis septuaginta quinque milia, sed nullus de substantiis eorum quidquam contigit. 9.17  Dies autem tertius decimus mensis Adar, dies apud omnes interfectionis fuit, et quarta decima die requieverunt. Quem constituerunt esse diem epularum et laetitiae. 9.18  At hi, qui in urbe Susan congregati sunt, tertio decimo et quarto decimo die eiusdem mensis in caede versati sunt, quinto decimo autem die requieverunt; et idcirco eundem diem constituerunt sollemnem epularum atque laetitiae. 9.19  Hi vero Iudaei, qui in oppidis non muratis ac villis morabantur, quartum decimum diem mensis Adar conviviorum et gaudii decreverunt, ita ut exsultent in eo et mittant sibi mutuo partes epularum. Illi autem, qui in urbibus habitant, agunt etiam quintum decimum diem mensis Adar cum gaudio et convivio et ut diem festum, in quo mittunt sibi mutuo partes epularum. 9.20  Scripsit itaque Mardochaeus omnia haec et litteris comprehensa misit ad omnes Iudaeos, qui in omnibus regis provinciis morabantur, tam in vicino positis quam procul, 9.21  ut quartam decimam et quintam decimam diem mensis Adar pro festis susciperent et, revertente semper anno, sollemni honore celebrarent 9.22  secundum dies, in quibus requieverunt Iudaei ab inimicis suis, et mensem, qui de luctu atque tristitia in hilaritatem gaudiumque ipsis conversus est, essentque istae dies epularum atque laetitiae, et mitterent sibi invicem ciborum partes et pauperibus munuscula largirentur. 9.23  Susceperuntque Iudaei in sollemnem ritum cuncta, quae eo tempore facere coeperant, et quae Mardochaeus litteris facienda mandaverat. 9.24  Aman enim filius Amadathi stirpis Agag, adversarius omnium Iudaeorum, cogitavit contra eos malum, ut deleret illos, et misit Phur, id est sortem, ut eos conturbaret atque deleret. 9.25  Sed postquam ingressa est Esther ad regem, mandavit ille simul cum litteris, ut malum, quod iste contra Iudaeos cogitaverat, reverteretur in caput eius, et suspenderentur ipse et filii eius in patibulo. 9.26  Atque ex illo tempore dies isti appellati sunt Phurim propter nomen Phur. Propter cuncta illa, quae in hac epistula continentur, 9.27  et propter ea, quae de his viderant et quae eis acciderant, statuerunt et in sollemnem ritum numquam mutandum susceperunt Iudaei super se et semen suum et super cunctos, qui religioni eorum voluerint copulari, ut duos hos dies secundum praeceptum et tempus eorum singulis annis celebrarent. 9.28  Isti dies memorarentur et celebrarentur per singulas generationes in singulis cognationibus, provinciis et civitatibus, nec esset ulla civitas, in qua dies Phurim non observarentur a Iudaeis et ab eorum progenie. 9.29  Scripseruntque Esther regina filia Abihail et Mardochaeus Iudaeus omni studio ad confirmandam hanc secundam epistulam Phurim. 9.30  Et miserunt ad omnes Iudaeos, qui in centum viginti septem provinciis regis Asueri versabantur, verba pacis et veritatis, 9.31  statuentes dies Phurim pro temporibus suis, sicut constituerant Mardochaeus et Esther, et sicut illi statuerant pro seipsis et pro semine suo, praecepta ieiuniorum et clamorum. 9.32  Et mandatum Esther confirmavit praecepta Phurim et scriptum est in libro.

10.1  Und der König Ahasveros legte dem Festland und den Inseln des Meeres einen Tribut auf. 10.2  Aber alle Werke seiner Gewalt und seiner Macht und die Beschreibung der Größe Mardochais, zu welcher ihn der König erhob, ist das nicht aufgezeichnet in der Chronik der Könige von Medien und Persien? 10.3  Denn der Jude Mardochai war der Nächste nach dem König Ahasveros und groß unter den Juden und beliebt bei der Menge seiner Brüder, weil er das Beste seines Volkes suchte und mit all seinem Geschlecht freundlich redete!

10.1  ἔγραψεν δὲ ὁ βασιλεὺς τέλη ἐπὶ τὴν βασιλείαν τῆς τε γῆς καὶ τῆς θαλάσσης 10.2  καὶ τὴν ἰσχὺν αὐτοῦ καὶ ἀνδραγαθίαν πλοῦτόν τε καὶ δόξαν τῆς βασιλείας αὐτοῦ ἰδοὺ γέγραπται ἐν βιβλίῳ βασιλέων περσῶν καὶ μήδων εἰς μνημόσυνον 10.3  ὁ δὲ μαρδοχαῖος διεδέχετο τὸν βασιλέα ἀρταξέρξην καὶ μέγας ἦν ἐν τῇ βασιλείᾳ καὶ δεδοξασμένος ὑπὸ τῶν ιουδαίων καὶ φιλούμενος διηγεῖτο τὴν ἀγωγὴν παντὶ τῷ ἔθνει αὐτοῦ

10.1  egrapsen de o basileys teleh epi tehn basileian tehs te gehs kai tehs thalassehs 10.2  kai tehn ischyn aytoy kai andragathian ployton te kai doxan tehs basileias aytoy idoy gegraptai en biblioh basileohn persohn kai mehdohn eis mnehmosynon 10.3  o de mardochaios diedecheto ton basilea artaxerxehn kai megas ehn en teh basileia kai dedoxasmenos ypo tohn ioydaiohn kai philoymenos diehgeito tehn agohgehn panti toh ethnei aytoy

10.1  וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ [אֲחַשֵׁרֹשׁ כ] (אֲחַשְׁוֵרֹושׁ ׀ ק) מַס עַל־הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם׃ 10.2  וְכָל־מַעֲשֵׂה תָקְפֹּו וּגְבוּרָתֹו וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלֹו הַמֶּלֶךְ הֲלֹוא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס׃ 10.3  כִּי ׀ מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹושׁ וְגָדֹול לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טֹוב לְעַמֹּו וְדֹבֵר שָׁלֹום לְכָל־זַרְעֹו׃

10.1  wajaaxaem Hamaelaek [Aahaxxeroxx k] (Aahaxxwerowxx q) mas Oal-HaaAaaraec wAijej Hajaam׃ 10.2  wkaal-maOaxeH taaqpow wgbwraatow wpaaraaxxat gdulat maardaakaj Aaxxaer gidlow Hamaelaek HalowA-Hem ktwbijm Oal-sepaer dibrej Hajaamijm lmalkej maadaj wpaaraas׃ 10.3  kij maardaakaj HajHwdij mixxnaeH lamaelaek Aahaxxwerowxx wgaadowl lajHwdijm wraacwj lrob Aaehaajw dorexx Towb lOamow wdober xxaalowm lkaal-zarOow׃

10.1  וישם המלך [אחשרש כ] (אחשורוש ׀ ק) מס על־הארץ ואיי הים׃ 10.2  וכל־מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס׃ 10.3  כי ׀ מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל־זרעו׃

10.1  wjxm Hmlk [Ahxrx k] (Ahxwrwx q) ms Ol-HArc wAjj Hjm׃ 10.2  wkl-mOxH tqpw wgbwrtw wprxt gdlt mrdkj Axr gdlw Hmlk HlwA-Hm ktwbjm Ol-spr dbrj Hjmjm lmlkj mdj wprs׃ 10.3  kj mrdkj HjHwdj mxnH lmlk Ahxwrwx wgdwl ljHwdjm wrcwj lrb Ahjw drx Twb lOmw wdbr xlwm lkl-zrOw׃

10.1  Rex vero Asuerus terrae et maris insulis imposuit tribu tum. 10.2  Cuius fortitudo et imperium et dignitas atque sublimitas, qua exaltavit Mardochaeum, scripta sunt in libro annalium regum Medorum atque Persarum, 10.3  et quomodo Mardochaeus Iudaici generis secundus a rege Asuero fuerit et magnus apud Iudaeos et acceptabilis plebi fratrum suorum, quaerens bona populo suo et loquens ea, quae ad pacem seminis sui pertinerent.